בנות שסובלות מסימפזיוליזיס מה עשיתן כדי להקל??? בבקשה תעזרו ליייי אני ממש סובלת מרגישה שנקרעת כל פעם שקמה או יושבת
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביוני 2025 בשעה 14:59
אוי מותק, אני כל כך מבינה אותך! סימפיזיוליזיס זה ממש כואב ומתיש 💙 הנה כמה דברים שיכולים לעזור: **תמיכה פיזית:** • חגורת תמיכה לאגן - ממש משנה חיים! • כרית בין הרגליים בשינה • נעליים שטוחות ונוחות **תנועה עדינה:** • שחייה או הליכה במים • יוגה טרום לידה מותאמת • תרגילי נשימה לחיזוק שרירי הליבה **יומיום:** • קימה איטית מהמיטה (תחילה לצד) • הימנעות מפיזור רגליים רחב • מנוחה כשצריך **חשוב:** התייעצי עם פיזיותרפיסט המתמחה בנשים בהריון. יש טכניקות ידניות שיכולות להקל משמעותית. את לא לבד בזה, והמצב ישתפר! 🤗
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביוני 2025 בשעה 15:01
וואי זה היה הסיוט שלי בהריון הדבר הזה ואף אחד לא הבין את הכאבים האלה ! מיום ליום זה מחמיר עד הלידה ואחרי הלידה באותו רגע שהתינוקי יוצא כמו קסם זה נעלם זה שווה הכל אני הייתי נעזרת ונתמכת בבעלי חפצים שאפשר לאחז וכזה הייתי בוכה כל יום את החיים שלי ההריון שלי עבר כמו קסם ברוך ה וזה היה הדבר היחידי שהייתי סובלת מימנו מבינה אותך זה קשוח ברמות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביוני 2025 בשעה 15:03
מאובחנת עם סימפיזיוליזיס בפעם השנה מבינה לליבך זה קשוח ממש הדבר היחיד שאוכל לנחם אותך זה שאחרי הלידה זה עובר כאילו לא היה מעולם. יש נשים שדיקור עוזר/ מקל לי אישית זה לא עזר. כל מה שניסיתי לא עזר לי תוציאי שמירת הריון ותנסי כמה שיותר לנוח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביוני 2025 בשעה 15:31
עכשיו אורתופד אבחן אותי עם זה וזה נוראאאא כאבים מטורפים מחכה ללכת לרופאת נשים שלי שתיתן לי המלצה לשמירה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שלום לכולן, אני כותבת כאן היום כי אני מרגישה צורך לשתף ואולי למצוא תמיכה מאימהות שעברו או עוברות משהו דומה , ובמיוחד היום … הבן שלי נולד ב-20 באוקטובר 2023, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה. להפתעתנו הגדולה, הוא נולד ג'ינג'י, למרות שלא אני ולא בעלי ג'ינג'ים. זה היה אהבה ממבט ראשון – אני רואה בו משהו כל כך יפה, כל כך מיוחד. אבל השמחה על לידתו הפכה מהר מאוד לכאב עצום בגלל הסיפור של משפחת ביבס. שלושה ימים אחרי הלידה, נכנסתי לדיכאון. פחדתי פחד נוראי שייקחו לי אותו, שיפגעו בו. הייתי מתעוררת בלילה בחרדה איומה, מרגישה אשמה שאני יכולה לחבק את הג'ינג'י שלי בזמן ששירי לא יכולה... בכיתי בלי הפסקה. וככל שהזמן עבר, זה לא נעשה קל יותר. כל פעם שאני יוצאת איתו החוצה, אנשים עוצרים אותי ואומרים לי כמה הוא מזכיר את כפיר. אני מרגישה את המבטים מלאי הרחמים והצער בכל מקום. אבל הדבר שהכי קשה לי הוא שכאשר אני רואה תמונות או סרטונים של כפיר ואריאל, אני מרגישה שאני רואה את הבן שלי. זה קורע אותי מבפנים. היום, כשהבן שלי כבר בן שנה וחצי, אני עדיין תקועה באותו מקום. אני לא מסוגלת לראות תמונות או סרטונים שלהם בלי להתפרק בבכי ולהרגיש שהחרדה משתלטת עליי שוב. אני יודעת שהבן שלי מרגיש את זה. אני אימא מאוד חמה ומגוננת, אולי יותר מדי, ואני לא רוצה שזה יחנוק אותו. אבל אני כל כך עייפה מהפחד הזה, מהכאב הזה… ראיתי כמה פסיכולוגים אבל אני חושבת שאף אחד לא יכול לעזור כי בתור אמא ישראלית הפחדים הם אמיתיים הם לא בראש שלנו האם יש כאן אימהות עם ילדים ג׳נג׳ים שמרגישות כמוני? שמצאו דרך לצאת מזה? איך ממשיכים הלאה? איך אפשר לשחרר קצת? אני אשמח לשמוע מכל מי שיכולה לשתף. תודה לכן ❤️
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬2 תגובות❤️1 אהבה