אני נמצאת בחופשת לידה, – ימים שלמים שאני לא אוכלת, לא שותה, לא מצליחה לצאת מהבית. אבא של הילד שלי אינו נוטל אחריות הורית – הוא לא נמצא בבית, גם בימים שאני חולה כמו היום וזקוקה לעזרה מבחינתו, כל עוד אני בחופשת לידה, הטיפול בתינוק מוטל אך ורק עליי. כשאני מבקשת ממנו לשהות עם הילד אפילו בזמן מקלחת – הוא מסרב כי הוא רוצה ללכת לחבר בזמן שהוא התקלח בכבוד בזמן שהייתי עם הילד. גם כשהוא “לוקח” את הילד, הוא מעביר אותו לאמא שלו במקום לטפל בו בעצמו. במשך שלושה חודשים כמעט לא יצאתי מהבית, אני לבד עם התינוק יום ולילה. אין לי עזרה מהמשפחה – אמא שלי גרה רחוק, ואני מרגישה מותשת, שבורה וחסרת אונים. הכי קשה אני בלי שעות שינה אין לי תנאים הכי בסיסיים כי להתחנן למקלחת לא משהו נורמלי … לא יצאתי מלאאא זמן אלה עם כן זה עם בעלי ובאלי לצאת עם חברות שקצת הוא יהיה איתו אוף 😢 אני אוהבת את הבן שלי יותר מכל אבל אני זקוקה לזה לנפש גם בשבילי וגם בשביל הבן שלי אין לי כוחות מחודשים אני בלי אנרגיה יותר