אני מרגישה חד הורית. בעלי כל היום בעבודה בא להפסקת צהריים לאכול בבית ואז חוזר לעבודה עד הלילה. הוא בתפקיד ניהולי שדורש ממנו המון זמן ומקבל משכורת יפה. עובד גם במוצש ובימי שישי בבוקר הוא הולך לשעתיים וחוזר. בזמנים שהוא בבית אם אני מבקשת ממנו שירים את הילדה לכמה דקות כדי שאוכל לעשות משהו (להתקלח להכין לו לאכול או שירותים )הוא מסרב ואומר שהסכמנו ביננו שהוא מביא כסף ואני עם הילדה ומשק בית ומי ישמע כבר כמה קשה מה שאני עושה.זה מכעיס אותי ברמות כי יש לו ימים שהוא מתייפייף ואומר כמה קשה מה שאני עושה אבל בהתנהגות שלו סותר את עצמו. אני לא רוצה להתגרש אבל מרגיש לי שהיה לי יותר קל לבד לחיות קרוב להורים שלי וזהו. כמובן שאני לא יכולה להגיד לו את זה כי הוא יפגע ובאמת ירצה להתרגש. אני מתוסכלת מצאתי את עצמי מנסה להתקלח והילדה בכתה ופשוט יצאתי אחרי שתי דקות מתנגבת ובוכה ביחד עם הילדה. אין לי הרבה מה להגיד לא מחפשת עצות רק לפרוק. זה פשוט קשה שיש ימים שהוא בעל מדהים ויש ימים שבא לי להקיא ממנו.

בנות מה עדיף חייבת את עזרתכן לקנות עגלה של צמודים אווווו לקנות מתאם לעגלה וטיולון לגדולה יותר שכבר הולכת לבד ופשוט לחבר את שתי העגלות מה יותר נוח?

היי בנות ילדתי לפני 4 חודשים וממש לא בא לי לחזור לעבודה שלי אני מרגישה שהעבודה שלי גומרת לי את הנפש מעדיפה לשבת עם התינוקי בבית ואולי אחרי זה לשנות כיוון רק חבל לי על התואר שעשיתי בכל אופן לפני ההריון גם לא כזה התחברתי למה שעשיתי אבל עכשיו אחרי הלידה אני מרגישה שאין מצב לחזור לעסוק בזה שוב זה לגיטימי? גם לכן זה קרה? איך בחרתן במה לעסוק?