גם אתם רבים על מי עשה מה וכמה תרם היום לבית ועם הילדים? כל ערב השיחה הזו מתחילה…

בעלי חושב שעבודה זה יותר קשה מלבנות עם הילדים בבית בלי מסגרת אני עם התינוק בבית כבר 10 חודשים לבד כל הזמן רק איתי על כמה קשה לו וכמה הוא תורם שבכלל רק עזרה של שעה ביום אני מבקשת לנפש שלי כבר

ממש לא..עושים הכל יחד וחולקים את כל המטלות

אני היחידה עם הילד מקלחת מחליפה מעסיקה עד הלילה הבחור עובד שחוזר מהעבודה לא עוזר לי בשום דבר יודע רק לבכות שהוא תשוש מהעבודה ואומר שאני לא עושה שום דבר אני כבר מושכת שיערות לבד בבית!!!הילדים משגעים אותי כברררר

אז אתם צריכים שיחת איפוס וחלוקת מטלות. זה ממש לא עובד ככה. אם את מתפקדת כהורה יחידני אז תסבירי לו שעדיף לך לקבל מזונות מאשר לראות אותך נרקב על הספה.

למה שלא תשלחי למטפלת? אני לדוגמא טיפלתי בילדים עד גיל שנתיים וחודשיים והיה מאוד קשה.... אחר כך שמתי אצל מטפלת ויצאתי לעבוד בעלי היה חוזר ב6 ועדיין היה קשה למרות העזרה

כן רבנו בהתחלה עד שקיבלתי שכל והבנתי שזה לא עוזר לי. השיח על מי יותר מסכן לא ייגמר ורק יביא אתכם לתהומות. תתאפסי על עצמך ובמקום להגיד לי כל היום מה הוא לא עושה, תראי לו שאת מעריכה את מה שהוא כן עושה, ותתחילי לתקשר לו את הצרכים שלך. במקום ״לא הורדת את הזבל״ אפשר לומר ״ממש עזר לי שעשית כלים אתמול, זה איפשר לי לתת יותר תשומת לב חשובה לילד. היום הילד דרש ממני הרבה, ממש יעזור לי אם תוריד את הזבל בסוף היום שלא נשב בסירחון ביום למחרת״.

זה נשמע כמו לחנך ילד קטן אבל זה בדיוק מה שזה. גברים הם ילדים מגודלים, שצריכים מילה טובה לפני הסטיקה