בעקבות המצב אני עובדת ובעלי לא אני עובדת חיונית עובדת בביח עד עכשיו משכתי זמן בבית עם התינוקת כמה שאני יכולה אבל בגלל המלחמה בעלי נאלץ להשאר בבית עד הודעה חדשה. אז סיכמנו עם בעלי שעכשיו כשהוא בבית הוא ״יחליף״ אותי , זאת אומרת יהיה עם התינוקת, יטפל בה, יכין אוכל,ינקה את הבית וכו בפועל? אני עושה הכל. בלי עזרה. ואם אני לא עושה את בעלי מתחיל לצרוח עליי שאני חסרת תועלת ועצלנית אני באמת לא מבינה איך עוד להכניס לו לראש שאני לא יכולה לעשות 100 דברים במקביל אני כבר מותשת אני מבקשת ממני שיכין לי אוכל - באמת הכי פשוט בעולם לא חייבת ארוחת גורמה וזה ביצה מקסימום מה הוא אומר לי? אני לא יודע זה לא העבודה שלי תלמדי את להכין אוכל אז גם ככה לא יודעת להכין דברים נורמליים בקיצור לא מפסיק לרדת עליי על כל דבר בבית. על כביסה אני בכלל לא מדברת שהוא לא מסתכל על זה אפילו אבק? גם לא רצפה? הוא עושה בחפיף , הוא פשוט מנקה מסביב לא מרים דברים מהרצפה, לא מזיז כיסאות וכו כלים? פעם ב וזה כי אני מבקשת טיפול בילדה??? גם אני! אני צריכה לקום אליה, להאכיל אותה ולעשות הכל. אז מה עשינו פה???? למה יצאתי לעבודה??? אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מותשת מותשת מותשת העבודה הזאת ככ מתישה שאני חוזרת הביתה גמורה ורק בא לי לישון אבל אני בקושי על שעות שינה ואני מרגישה שאני עוד שנייה קורסת מעומס יתר ושלא תבינו לא נכון אני לא רבה איתו, לא אומרת לו שהוא לא עושה מספיק להפך אני מרימה ואומרת תודה רבה וכו אבל בחייאת כמה אפשר?