גרה אצל ההורים מהלידה עם בעלי ועם הילד כבר שנה וחצי קשה לי פה ברמות . כבר תקופה שאני ואמא שלי לא מסתדרות כלכך כי היא מעירה לי על הכל במיוחד על זה שהתפטרתי ואני לא עובדת כי אני עם הילד בבית והוא בן שנה וחצי , אני מתה לעוף מפה אבל גם כבר איחרתי את הרישום לגן וגם אין לי עבודה ובעלי קורע תתחת בעבודה שלו כי אנחנו התחלנו לקחת משכנתא ואני רוצה גם לעזור בתשלום ולעבוד למרות שאם אעבוד הכסף ילך למעון של הילד שעולה בסביבות ה4 אלף ואז לא ישאר לי משכורת בגלל זה אני בתסביכים. הייתי אחת שמצטיינת בעבודה והכל עושה בכייף והיו שרופים עליי בעבודה כי אני אחת לא פראיירית בכלל ואנשים אוהבים להתחבר לאנשים כאלה שמתי לב ואני מלא שנים עבדתי מאז שהשתחררתי מהצבא עד ההריון (27 שנים)שיצאתי לשמירת הריון ומשם יצאתי לחופשת לידה ואז לחל"ת של שנה כי רציתי להיות עם הילד בבית ולא רציתי להכניס אותו למסגרת ובעלי תמך בזה ואחרכך התפטרתי ואני פשוט אבודההההההה מאז ! מרגישה שכבר אין בי את המוסר עבודה שהיה לי וזה גם כנראה לי יחזור ואני שוקעת לעצבות כל הזמן של כאילו מה אני יעשה מה אני עושה מה עשיתי אני צריכה עבודה איי צריכה לעוף מהבית של ההורים אבל אני לא עושה את זה כי "נוח" במקום הזה ואין בי כוחות פשוט להתעסק עם זה אין לי באמת.

הי שאלה מביכה, יש לי ילדה בת שנתיים וחצי ואנחנו לא נפגשים עם חברים מהגן כי גרים רחוק יחסית. האם זה משהו שקורה בגיל הזה? ורק אנחנו מחוץ ללופ? אנחנו פעם ב נפגשים עם חברים שלנו ההורים שיש להם ילדים בגילאים דומים או עם בני דודים אבל תוהה כמה זה חשוב לה לביטחון ולשייכות

בנות שבוע 38+5 אני לא מרגישה מיובשת אני מצליחה לאכול ולשתות הבעיה שיש לי בחילות שלא עוברות אתמול הקאתי פעם אחת והיום פעם אחת בכמות גדולה מרגישה תנועות מה אתה מציעות לי לעשות? ללכת למיון להיבדק? הבחילות לא עוזבות אותי