מה נסגר?? עד לא מזמן הייתי חסידה של שוקולדים ומתוקים ובשבוע האחרון (עכשיו אני שבוע 14) פשוט לא באלי. ואם באלי אני אוכלת וזה מתוק מדי ומגעיל.. ממש מתסכל באלי איזה שוקולד טעים ואני לא מצליחה להנות מזה. שלא לדבר על זה שזה עושה לי כאבי ראש אחר כך.. קיצר ממש מעצבן. ועוד משהו. אני בשבוע 14 ומתה ללדת כבר מה קורה עם זה?😂

היי בנות, היום התבשרתי כי יש מום מורכב בלב העובר (שבוע 14 פלוס 3) לכן הוחלט על הפסקת הריון וביצוע גרידה לאור המלצת הרופאים באיכילוב. ההריון הזה לא בא לנו בקלות, לאחר טיפולי פוריות והזרעות לכן לקחנו את זה קשה יותר ומחפשים נקודת אור כי מאוד רוצים כבר ילד אחרי 10 שנים ביחד. בנות שחוו את אותה החוויה, כמה זמן לקח לכן להיכנס להריון והאם הוא היה תקין? כל כך הרבה חששןת ושאלות לפני שאמורה לעבור את הפרוצדורה.. תודה 🙏🏻

בנותתת זה מחייב שמחזור אחרי לידה הוא צריך להיות מחזור קשה עם הרבה דימום וכאבים חזקים??

דליות בשפתי הפות לא כואבות, האם מתחלפות לבד לאחר לידה?🥲

צריכה את עזרתכן אימהות. בת 3. ילדה שניה מתוך 4 ילדים. הילדה הזאת כל הזמן בוכה. לקחו לה.. בוכה. אם אני קוראת לה להתקלח והיא לא רוצה.. בוכה. אם משהו לא הולך לפי מה שהיא רוצה.. בוכה. למשל.. אם החלטתי להקריא להם סיפור לפני השינה ואמרתי מראש שאני מקריאה סיפור אחד.. צרחות שהיא רוצה עוד סיפור (לפעמים אני אומרת טוב בסדר.. תבחרי סיפור קצר) אבל העניין הזה שכל פעם שמשהו לא הולך כמו שהיא רוצה או שהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה זה בכי.. אבל מה בכי! צרחותתת. ואני מנסה לשלב גם שמאל דוחה וגם ימין מקרבת. אבל אני לא מסוגלתתת.. היא מביאה אותי כבר לעצבים. זה כל היום לשמוע אותה בוכה!!! כמה אפשר!! אתמול למשל.. קראתי להם לארוחת ערב.. ביקשתי שישטפו ידיים וישבו לשולחן היא נשארה בספה.. נמרחת כזה ומורחת את הזמן.. פשוט לא התחשק לה לקום. ניסיתי לקרוא לה כמה פעמים.. בהתחלה בפוצי מוצי.. ואחכ בדרישה. וכלום. היא בת 3. אני לא אמורה להרים אותה בכח. אמרתי לה.. מי שלא מגיע עכשיו אחכ אמא מרימה הכל ולא יהיה אוכל. ואז היא שמעה את זה והתחילה לבכות בצרחות.. אז אמרתי שוב. מי שלא מגיע לכאן, שוטף ידיים ומתיישב לא יאכל. עכשיו, אני מצפה. שהיא תבין מה שאני אומרת. תקום ותבוא. וכלום. עד שהתחלתי להרים את הקופסאות גבינה ולהראות שאני מתחילה לסדר את השולחן.. שוב צרחות ובסוף תוך כדי בכי היא באה. אחכ.. מקלחות.. אותו סיפור. נמרחת בספה.. בואי בואי בואי. כלום. אפילו להוריד לה בעצמי את הבגדים עושה לי סרטים. ואני באמת מנסה להיות יצירתית ולהעביר נושא ולעניין אותה רק כדי שתזרום איתי והכל בצרחות. עד שהיא פשוט מאלצת אותי להכניס אותה בכח למקלחת.. ואז חוויית המקלחת בהתאם.. אז אחרי המקלחות.. אפשרתי לגדולה ולשלישית לראות סרט 5 דקות. ואמרתי שהשנייה תבוא יחד איתי לחדר אנחנו נחכה להן שם. והיא כמובן בכי צרחות. והסברתי לה.. שבמהלך כל היום את רק בוכה, אמא קוראת לך לאכול, את לא באה ובוכה.. אמא קוראת לך למקלחת. את לא באה ובוכה.. אי אפשר אחרי יום כזה לתת לך פרס ולראות סרט. הסברתי לה.. כשנופלים ומקבלים מכה זה כואב. מותר לבכות. אם מישהו אומר לך מילה שפוגעת בך, זה לא נעים. מותר לבכות. אם את ממש מתגעגעת למישהו, גם אז זה בסדר לבכות. אבל כשאמא שומעת כל היום בכי. זה ממש לא נעים לא לי, לא לאבא ולאף אחד. והיא כמובן בכי.. תוך כדי היא ביקשה סליחה (וציפתה שאחרי הסליחה אסכים לה) אמרתי לה אני מקבלת את הסליחה אבל היום אנחנו לא נראה את הסרט. אם מחר תתגברי ותקשיבי להורים, אנחנו ניתן לך לראות סרט 5 דקות אחרי המקלחת. אלה שיחות שנעשו כמה פעמים.. אני ממש מותשת ממנה. מישהי חוותה מצב דומה?? מה אפשר לעשות???

ברוך ה ילדתי בן באו אלינו ואמרו שלא רואים את האשכים באולטרסאונד . ויכול להיות שזה לא בן.. ויש בולבול ויש שק.. האם קרה למישהי משן כזה? אשמח לעידוד