תגידו באיזה שבוע הרחם מתחיל לעלות למעלה? אני שבוע 11 ושבוע שעבר הרגשתי בליטה…

שבוע 38+3, היו לתינוק תנועות ממש מוזרות שאני לא רגילה, ראיתי שהבטן עולה ויורדת יחסית בקצב מהיר ותנועות ממש קטנות, הרגיש קצת אפילו שהוא במצוקה יחד עם זאת הוא גם מידי פעם עשה תנועות חזקות כמו שאני רגילה שהוא בדרכ עושה זה לא גיהוקים כי אני גם מזהה מתי הוא מגהק למישהי זה קרה והיא בדקה את זה? כדאי ללכת למרפאה לבדוק?

בגדי גוף כמו בתמונה, רגליות וגופיות ארוכות מספיק לניובורן שנולד עכשיו? או לקנות משהו אחר/בנוסף מידה 0-3

אשמח שתקראו את מה שרשמתי לעצמי לאחר שנה ו4 חודשים , כל כך קשה לי אני כל כך עצובה ושבורה והדמעות זולגות בלי סוף!! מכתב קטן לאמא שבי, ולבן שלי האהוב היום אני נפרדת מההנקה. משנה וארבעה חודשים של חום, קרבה, מגע וריח, של נשימות משותפות ושל רגעים שאי אפשר להסביר במילים. אני נפרדת מהדרך שבה היית נרדם עליי, מהמבט שלך כשהיית מוצא בי נחמה, מהלב שלי שהיה מתרחב בכל פעם שחיבקתי אותך קרוב. זה לא פרידה מאהבה, זו רק דרך אחרת לאהוב. מעכשיו נאהב דרך ידיים שמלטפות, דרך מבטים, דרך משחקים, דרך שירים בלילה. אני עדיין הבית שלך, המקום הבטוח שלך, רק בלי החלב אבל עם לב שלם, שרק גדל בזכותך. אני בוכה, כי זה היה כל כך עמוק וקדוש בשבילי. אבל אני גם גאה בך ובי על כל מה שעברנו יחד, על כל טיפת אהבה שניתנה. תודה לך, ילד שלי, שנתת לי את הזכות להיות בשבילך כל כך קרובה. אני אוהבת אותך לעד.

קמתי מצוברחת. תמיד רציתי להיות אמא, חיכיתי להריון ובאמת הגעתי אליו בתנאים הכי טובים שאפשר - אני צעירה, עם בעל אוהב ותומך, ההריון תקין והכל בסדר. אבל אני לא נהנית מההריון. אני סובלת. נמאס לי להיות מוגבלת. אני מתגעגעת לגוף שלי ומתגעגעת לחופש שלי לזוז כמו שצריך, לאכול כמו שאני רוצה, לעשן, לשתות.. אני יודעת שזה נגמר ובסוף מקבלים את המתנה הכי גדולה, אבל גם אז יש אחריות ואת לא יכולה לעשות באמת כל מה שאת רוצה.. ואני מתגעגעת לגיל 20 לטייל בעולם ולא לשים ז*ן על אף אחד ולעשות מה שבא לי זהו, רק רציתי לפרוק ואולי יש עוד שמרגישות כמוני...