פוסט פריקה אבא שלי היה חולה הרבה שנים במחלה ואמא שלי תמיד טיפלה בו. אני אמא לילדים קטנטנים. תמיד הרגיש לי שהקשיים שלי בחיים לא חשובים או קטנים לעומת מה שהיא חווה. כל מיני דברים שהיו לי בחיים וכן הייתי צריכה תמיכה של אמא לא נעזרתי בה כי הרגשתי שהיא לא יכולה לתמוך בלי בגלל שהטיפול באבא שלי. אבא שלי נפטר לאחרונה. זה כמובן מאוד עצוב וכואב לי. הבעיה שאם קורה לי משהו בחיים שממש אני מודאגת ממנו, תמיד היא גורמת לי להרגיש שזה לא חשוב, ורק מה שהיא מרגישה חשוב. היא תמיד מקטינה את הקשיים שלי והיא לא נותנת את התמיכה שאני זקוקה אליה. שאולי זה מובן שלא יכולה לתמוך כי אבא שלי נפטר לאחרונה אבל מה שפוגע בי זה לא שהיא לא תומכת אלא זה שהבעיות שלי והקשיים שלי כאילו "קטנים" וזה ממש לא. זה בהקשר רפואי וכאלה..זה לא סתם על דברים שטחיים. היא כל הזמן גורמת לי לחשוב שאני מתעסקת בשטותיות. וזה ממש ממש לא. חושבת לצמצם דיבור איתה כי היא פשוט עושה לי רע כל שיחה איתה..
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות❤️1 אהבה👍2 לייקים

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביוני 2025 בשעה 12:45
היי קודם כל חיבוק, משתתפת בצערך אהובה ❤️ דבר שני, באמת תצמצמי איתה שיח, פחות תשתפי אותה בדברים מסויימים אולי באמת היא לא צריכה לשמוע ובצדק היא עברה קושי מאוד גדול.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך