מבינה אותך אל תתייחסי זה שלהם, כנראה באמת קשה להם תנסי להתעלם מזה למרות שקשה

את דווקא כן נשמעת שיפוטית כי אני מאוד אוהבת אותה וגם היא היתה אחלה איתי אבל יש לה רגעים שהיא פשוט בלתי נסבלת כן? ואני בנאדם מאוד מכיל פשוט. העניין שזה בא על חשבון הבת שלי וזה מצער אותי.

וגם אם היא נגיד לא אוהבת אותי ואני אותה איך זה קשור לילדה שלי?

אני אגיד לך משהו מהצד השני... אני ובעלי חיכינו תקופה ארוכה להיריון שני, בזמן הזה אחותי ילדה וגם גיסתי ילדה כל אחת 2. בילדים של אחותי כמובן שהייתי הכי מאושרת בשבילם והם מבין האחיינים הכי קרובים אלינו, בבן השני של גיסתי הרגשתי שפשוט היא ובעלה מסתכלים עלינו ברחמים וחששתי שאם אני מראה התלהבות יחשבו שזה בגלל שאני כמהה להיריון או שיסתכלו במבט עקום ולכן נמנעתי בכלל מלדבר או להתקרב לילד (כמובן ששמחתי בשבילם מאוד) אבל מלבד מזל טוב לא הקרנתי כלום. ברוך ה' מקווה שלא תעברי את התבכול והצער הזה אבל זה מאוד לא פשוט בעיקר בגלל הסביבה ומה שהיא מקרינה, אז נסי לשפוט אותה לטובה. בטוחה שהיא שמחה עבורך יותר ממה שאת חושבת.