פוסט פריקה🤦🏻‍♀️ אוף בנות התלבטתי כל כך אם כן לשתף כאן או לא אבל באמת מרגישה הרגשה לא יודעת איך להסביר אותה אז אולי אני אשתף סתם רק כדי לפרוק אני בהריון ראשון שלי אני ובעלי כל כך שמחים ומתלהבים אני חודש שביעי אני רואה כמה ההורים שלי מתלהבים ( לא נכד ראשון לשהם) גם אמא שלי נתנה לנו סכום מכובד מאוד קנינו עגלה מהממת סלקל עריסה באמת אין עליה ההורים שלי ואחותי קנו לי מלא אבל מלא בגדים לתינוק אני אפילו לא צריכה לעשות השלמות יש לי הכל כבר כל דבר שהם רואים מתלהבים קונים באמת הם מביאים לי לא רק כדי לעזור אלא מההתלהבות שלהם אבללל מצד של בעלי אני מרגישה כאילו לא יודעת איך להסביר הם בכלל לא שואלים על ההיריון לא רואה התלהבות מהצד שלהם אפילו פעם אחת להביא משהו אחד בשביל ההרגשה ( אני לא רוצה שיקנו לי דברים והם לא חיייבים לי כלווווווום אני יודעת) אבללל העניין כאן זה ההרגשה הם בכלל לא מתעניינים בכלום לשאול אם הכל בסדר אם צריכים משהו אם התחלנו בהכנות אנחנו גרים לידם כאילו אף פעם לא אמרו בואו הכנו אוכל נוכל ביחד עברנו תקופה ממש קשה מבחינה כלכלית בתחילת ההריון שלי נשבעת אפילו לא שלחו הודעה אחת לשאול אם הכל בסדר איך מסתדרים שוב אני אומרת לא חייבים לי כלום אבל מה שמפריע לי שאני תמיד דאגתי תמיד כשיש חג יום הולדת אפילו בלי שיהיה משהו ספציפי תמיד קניתי מתנות תמיד הכנתי אוכל עוגות והלכתי אליהם אחותו שנכנסה להריון ראשון שידעתי שיש מה יש לה עשיתי לה סט מושלםםם מתנות לבית חולים מתנה לבית בימי הולדת של הילדים שלה תמיד קונה להם אחלה מתנות מפנקת היא לא שולחת אפילו הודעה לשאול אותי לדבר איתי על ההריון כלום אני פשוט מרגישה שאני לא מקבלת מהם את היחס שבאמת מגיע לי אני כל כך טובה איתם העניין באמת זה רק ההרגשה כאילו לא אכפת להם לא יודעת באמת להסביר את מה שאני מרגישה לא פייר באמת אולי אני מגזימה אולי בגלל שאני מתנהגת אליהם בצורה מסויימת חשבתי שיחזירו לי באותו מידה ויתנו לי את היחס ואת מה שבאמת מגיע לי לא חשבתי שיהיו ככה באמת והריון ראשון שלי ושל הבן שלהם🤦🏻‍♀️ זהו פרקתי🤷🏻‍♀️