אתן חושבות שגם במהלך נישואים צריך לשמור על איזשהו פאסון ולפעמים לשחק את המשחק? תאמת? מרגיש לי שאני טובה מידי,מכינה מבשלת מפרגנת אבל לפעמים אני אומרת די! מרגיש לי שהצד השני לוקח כמבן מאילו. מה להיות ביץ? זה מה שעושה להם את זה? * באופי שלי אני מאוד לא ביץ, לצערי! אולי הגיע הזמן? אבל אז מה?אני אשחק אותה משהו שאני לא אני כבר תקופה עובדת על עצמי לא כל דבר לשתף את בעלי.אני בן אדם שאומר כל מה שיושב לו על הלב ובגלל שהרגשות שלי יותר מידי גלויים אני מרגישה שלאחרונה זה חושף אותי פוגע בי ומוציא אותי החלטתי להפסיק לשתף בגלל שהייתי מאשימה את עצמי בדברים שלא קשורים אלי אם הוא לא היה מראה אהבה הייתי אוכלת תסביך איפה אני לא בסדר,והמעוקה נשארת איתי מאז שאני לא משתפת אני מרגישה שיש לי שליטה לא יודעת להסביר אבל בלילה המחשבות חוזרות לשחק בראש כי זאת לא באמת אני…