שבוע 32 כאבי מחזור וזרמים ברגליים 🥹 זה פשוט מציק ברמה שאני לא יכולה לנוח…

שבוע 32 כאבי מחזור וזרמים ברגליים 🥹 זה פשוט מציק ברמה שאני לא יכולה לנוח אפילו אשמח לדעת אם מישהי עברה את זה בשבועות שלי
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 ביוני 2025 בשעה 00:05
אוי הזרמים ברגליים זה סיוט אני סובלת את זה מתחילת ההריון ומתפללת שזה יעבור כבר זה הרגשה של אי נוחות ואני לא מצליחה לישון בגלל זה בלילה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני ובעלי תמיד בחילוקי דעות על היכולת. של אמא שלו לשמור על הילדים. אני ממש לא מצפה ממנה למשהוא מבחינתי שלא תשמור בכלל פשוט מרגישה שיש לי פרטנר שלא מבין את הבעיה. היא אישה מבוגרת בת 70 תכף, הוא מצפה שהיא תשמור על הקטנה שלנו תינוקת בת שנה תכף. בנייני יש לה אוטיזם בתפקוד גבוה היא פשוט לא מאובחנת. היא לא מבינה סיטואציות, היא לא מפעילה את הראש מלא פעמים ולא מפגינה אהבה. אני לא רוצה שהבת שלי תהיה איתה אני מוכנה רק עם עוד משהוא שאני סומכת עליו נמצא איתם. הבעיה מתחילה שבעלי חושב שהכל טוב ומבחינתו שתשמור עליה לבד. במקום שאני ובעלי נמצא פתרונות הוא זורק את זה עליה כשר י מסבירה לו שמבחינתי היא לא אופציה. מה הייתן עושות? זה מגיע למצב שזה כבר ממש לא שווה השווה אני והוא עם הילדים וכל פעם שהיא יכולה אז אני צריכה להתיישר ולהגיד אמן. ואני ממש לא רגוע כשהיא שומרת לי על הילדה , אני כבר פוגעת בנוכחות שלי בעבודה. מה לעשות?
💬7 תגובות
בן שלישי🥺 אחרי 2 בנים גיליתי שאני בהריון עם בן שלישי. הלב שלי נשבר. *פורקת* בקשה בלי שיפוטיות מי שחא מדבר אליה שתמשיך.... אני יודעת שהכי חשוב הבריאות.. ואולי חלק יחשבו שאני סתם בכיינית או לא מעריכה אבל מבחינתי זה הריון אחרון. אני לא אביא עוד ילדים. וזה סוגר את הדלת הזאת לנצח. זהו, לא תהיה לי בת. ואני לא מפסיקה לבכות. זה החלום שלי מאז שאני ילדה, אני רוצה בת. יש לי אפילו שם בשבילה. ממש ראיתי את זה קורה הפעם. אני מאוהבת בבנים שלי, אבל הם כאלה בנים.. אני גדלתי בבית של בנות, אני עדינה אני אוהבת לעשות צמות ולשים לק ולקנות בגדים ורודים עם חד קרן ונצנצים. והם אוהבים לשחק בכדור ומכות וגיבורי על.. אני בעצמי יתומה מאמא מגיל ממש קטן ואני כמהה לקשר הזה המיוחד של אם ובת. רציתי איזה תיקון קטן. רציתי לזכות לחוות את זה ואת כל מה שאמא שלי לא חוותה איתי, לא בת מצווה לא ליוותה לחופה, לא היתה בלידות. וזהו. אין ולא יהיה לי. ואני לא מצליחה לעכל ורק שואלת כל הזמן למה?? למה לא יכלתי לקבל את זה? למה לא אוכל להגשים את החלום הכי גדול שלי? אני לא מצליחה לקבל את זה לא מפסיקה לבכות ועוד הרבה מחשבות שאני לא מסוגלת אפילו לכתוב. עשיתי כל מה שיכולתי. קראתי כל טיפ ועצה התפללתי כל יום, קניתי לה גומיות קטנות ועשיתי דמיון מודרך, תנוחה, 5 ימים לפני הביוץ!!! כדי לא לקחת סיכון. שינוי תזונה, הכלל בחיי הכל. למה??? 😪
💬39 תגובות❤️7 אהבה👍3 לייקים😢1 עצב