היי יקרות , יש לי ילדה בת 1.7 שהתחלתי איתה תהליך גמילה מחיתולים מזה כשבועיים .. תחילה היו המון פספוסים ואז מגמת שיפור מדהימה ושוב חזרנו אחורה . אני גומלת אותה לאורך כל היום מלבד הלילה כרגע. הילדה מאוד ורבלית ויש לה הבנה וקליטה ממש טובה בכל דבר מלבד הנושא הזה . אני לא מצליחה לתקשר את עצמי נכון איתה והיא כן עושה בסיר אבל היא גם עושה מחוצה לו ולא ניכר שזה מפריע לה .. אפילו כשאני משאירה אותה כמה דק עם הבגדים הרטובים שתחווה את התחושה היא משדרת עסקים כרגיל. לצערי אני לא יכולה לדחות את שלב הגמילה ליותר מאוחר כי יש לי תינוק נוסף בן 7 חודשים ועוד אחד בדרך , ולהחליף ל3 פעוטות ניראה שיקשה עליי מאוד במהלך היום ואהיה כל הזמן סביב זה. אשמח לטיפים מאמהות שחוו גמילה בגיל כזה ואפילו עידוד שאולי זה חלק מהתהליך ובקרוב נראה את האור? הלוואי 🙏🏼 תודה
אמהותאמהות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביוני 2025 בשעה 10:42
גם אני גמלתי את הבנות שלי בגיל 1.7 זה מאוד קשה, אחרי שאת מבינה שהילדה מבינה מהזה פיפי בשירותים או בסיר צריך להזכיר כל שעה, שעה וחצי בערך ולהציע או לקחת לשירותים. זה לא גיל שהיא תגיד שיש לה פיפי זה מגיע בשלב מאוחר יותר..הבת שלי בספטמבר תהיה ב3 ועדיין כמובן לא גמולה לילה ועד עכשיו יכול לפעמים לברוח לה..זה ממש בסדר

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני באמת שאני לא מבינה למהה למה לעזעזל התקעשתי להתחתן איתו רבתי עם המישפחה שלי כי רציתי רק אותו אמא שלי אמרה לי שהוא לא בחור טוב ואני לא הקשבתי ותנחשו מה בסוף? הוא לא מפסיק לפגוע בי ולזלזל בי דיי נימאס לי אנחנו כבר חודשיים בטיפול זוגי לא הגיוני שכלום לא משתנה דיי אם לא היה לי תינוקת שכל כך מחוברת אליו כנראה מזמן לא הייתי נשארת איתו אבל אני מטומטמת שהתחתנתי איתו ולא הקשבתי לאמא שלי ואמרתי שאני יוכיח לכולם שהוא מושלם וזה מה שאני עושה אבל בבית לא מפסיקה לבכות חוץ מזה יש לו בעיות קשב וריכוז קשות מאד שגם איתן אני צריכה להתמודד כל כך קשה לי אוף באלי להעלםםםם אף אחד לא יודע מה עובר עלי דייי לא באלי להתגרש לא באלי שהילדה תחייה בשני עולמות לא באלי שהיא תפול בין הכסאות אני באה ממשפחה חרדית משפחה של רבנים זה יעשה כל כך בושה להורים שלי אם אני יתגרש דייי באלי לברוח איזה מטומטמת אני אני לא סולחת לעצמי כל כך דפוקה
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍1 לייקים
היי לכולם. בעלי זרק אותי מהבית עם תינוק בן חצי שנה בגלל ריב שטותי לא מפסיקים לריב והריבים נוצרים לרוב מהצד שלו אני מרגישה שאני סופגת וסופגת בשביל השלום בית.. טוען שאני לא מעריכה אבל תמיד הערכתי השתדלתי וניסיתי שיראה אותי גם תמיד מעביר את האשמה עליי גם כשאין מה להאשים טוען שאין יחס ממני וקשה לו בזמן שאני מתחננת שיהיה איתי ועם הילד וידבר איתי שחוזר מעבודה. אני מחכה לו כל יום רק שיחזור בציפייה ומתאכזבת שלא מתייחס על הזמן אותו משפט שאין גברים כמוהו ושאלך לראות בחוץ איזה גברים חרא יש ואז אעריך כשהוא עצבני הוא צועק ליד הילד וזה יכול להגרם משטויות כי הדיבור שלו בצעקות. (כמובן אני לא חושבת שאני האישה המושלמת אבל בחיים לא יקרה מצב שלא אכבד/אעיף אותו מהבית!!!!!) במיוחד קשה לי ההתנהגות ליד הילד שצריך לגדול להתנהגות כזאת. הפיצוץ שפשוט זרק אותי עם הילד. לאחר חודש אומר לי שמי ישמע מה קרה, הוא ביקש סליחה פעם אחת ושאחזור הביתה ואם אני לא חוזרת הוא מתגרש ושאני לא משאירה אותו באוויר. ואני לא מבינה איך הוא לא רואה את המעשים שלו והכל תמיד זה את גרמת לזה, איך גרמתי לזה שתזרוק אותי מהבית עם תינוק בגלל איזה שטות מאשים את המשפחה שלי שנתנו לי בית ושככה הם מדרבנים אותי להתגרש… מרגישה שזה יכול לקרות שוב ושאני לא יכולה לסמוך עליו במיוחד שיש ילד בסיפור. לא יודעת מה לעשות מפחדת שאני אאבד אותו (כי כן אני אוהבת אותו והיו לנו המון תקופות טובות בלי ריבים מאז הנישואים משהו השתנה בקשר) מפחדת מצד שני להשאר איתו שלא מחר מחרותיים יקרה שוב אני צריכה בית יציב לילד שלי וזה מעל הכל העניין שאם לא מקבל מה שהוא רוצה באותו רגע אז הוא ישבור תכלים מחרפן אותי זה שתלטנות מוגזמת מאיים בגירושים בלי סוף וילדותי מרגישה בסיוט רע הוא עכשיו רוצה שהתינוק ישן איתו האם זה הגיוני? לא מסוגלת להפרד מהתינוק, האם גם בית משפט יגרמו לי לא לישון איתו ולטלטל אותו? קשה לו לישון בלעדיי היה קשה לו מאוד המעבר דירה הזה מרגישה גם אשמה שאני רעה שלא נותנת לו אותו רק ביום ולא בלילה אבל זה לא אפשרות מבחינתי נקרע לי הלבבבב
זוגיותזוגיות
💬25 תגובות👍1 לייקים