יש לי ילדים בגיל קרוב. מסבירה יפה שיש לנו אייבים שלא אוהבים את היהודים ולכן הם שולחים לפה טילים. כשהם יורים- לנו יש אזעקה ונכנסים לממ"ד. אני חרדית אז כמובן שמדגישה שאלוקים שומר עלינו מהם ועושה ניסים... פרק תהילים בממ"ד, סוכריה או משהו מתוק וזהו. הכי חשןב בעיניי- לא לשדר פאניקה. לא רצה לממד, הולכת. לא וואי וואי קומו מהר אזעקה... אלא בעדינות מעירה לממד. הם מצד אחד יןדעים מה קורה, מצד שני- לא מדפדפת לידם בתמונות של נפילות ולא מזדעזעת בקולי קולות

יש לי ילדה עוד מעט בת 5 לא נותנת לה יותר מידי מידע היא קטנה מידי לדעתי היא יודעת כשיש אזעקות אנחנו הולכים למקלט כדי לשמור עלינו מהבומים שאנשים רעים שולחים זהו בגדול היא לא רואה ולא שומעת חדשות ואני לא נותנת לה להיות נוכחות בשיחות של מבוגרים משפחה וכאלה

אני אתן זווית קצת שונה - אני חד הורית עם ילדה בת 6 (הייתה בת 4 כשהתחילה המלחמה) -- מה לא עברנו יחדדדד אנחנו מפונות, הבית שלנו נפגע מטיל, בעל הבית וחבר קרוב שלי נהרגו במלחמה, נדדנו ממקום למקום עד שהתמקמנו, כל זה תוך כדי אזעקות בלתי פוסקות, מעברי דירה ומסגרות, סגרים ומה לא.... בסופו של דבר שיקפתי לה את כל המציאות בדרך שתתן לה בטחון, ילדים קולטים הכלללל וכשמנסים להסתיר מהם זה רק יוצר יותר חוסר בטחון כי יש להם חוסר ודאות... הבת שלי אלופת עולם לא נבהלת מאזעקות, באה לממד כשצריך, לימדתי אותה שגם אם קשה מותר לבכות אבל לא צריך לפחד כי אני אשמור ןאגן עליה תמיד ובכל מצב - ויש לה חוסן נפשי ענק להתמודד עם כל המצב ההזוי הזה ולהסתגל באופן מדהים לכל השינויים שאנחנו עוברות, ואני יודעת שהיא גם תגדל להיות סופר חזקה וחכמה... שורה תחתונה ילדים קולטים הכל ולדעתי לא צריך להסתיר אלה לתווך להם בדרך הנכונה.

תשמחי שהוא לא מבין להסתיר כמה שאפשר הבת שלי בת 3 עם חרדות של החיים