בנות בבקשה אני חייבת את הכוח שלכן, הדמעות עומדות לי בגרון.. אני ובעלי בהריון ראשון. חזרנו עכשיו מסקירה מוקדמת, יש לנו בת.. שנינו ממש רצינו וקיווינו לבן. אמרתי לבעלי שמותר להתבאס וזה בסדר, הוא התעקש שהוא לא מבואס ואפילו התעצבן כל פעם שניסיתי להגיד שהוא כן (כי אני יודעת שהוא כן).. ובדרך הביתה הוא אמר שבגנטיקה של המשפחה שלו תמיד יש בן ראשון (ואצלי במשפחה יש בנות) הרגשתי כאילו הוא מנסה ״לחפש אשמים״ למה יש לנו בת וזה ממש הכאיב לי בלב והתעצבנתי עליו. אני בעצמי מבואסת וקשה לי להכיל גם את הבאסה שלו. הוא גם אמר שעכשיו הוא בוודאות יודע שהוא ירצה עוד ילד כי הוא רוצה שיהיה לו בן. בקיצור אני מרגישה גם אשמה שאני מבואסת ופשוט בסערת רגשות אחת גדולה באמת שבא לי לבכות כואב לי