איזה תוצאות צריך להיות למעקב זקיקים מישהי יכולה לעלות

אני בשבוע 35 +1 ומרגישה זוועה. חזרו לי הבחילות של השליש הראשון ומה רגע שקמתי אני עם בחילה ובלאגן בבטן. יש עוד מישהי שחוות את זה בשבוע הזה?

מסכנות שלי מהסיפור המזעזע שקרה היום ילד בן 15 קפץ מבניין...בטח שמעתן, עשו עליו חרם, אז הוא קפץ אל מותו. כל מי שיש לה ילדים בגילאי הרלוונטים, פשוט לאמר להם במפורשש "התאבדות היא לא פיתרון לכלום" לכלום!!! אם עושים עליכם חרם, אם רע לכם בגלל אנשים מסויימים אל תהיו שם יותר או שתרביצו לכולם, לא יועצת ולא פסיכולוגית ולא שיחה עם המורה שתדבר עם הכיתה לא להיות שם יותר!! מרוב שמדברים על חרמות ועל כמה שזה נורא ופסיכולוגיה בשקל ילדים מרגישים שאם מחרימים אותם זה סוף העולם, במקום שפשוט יעופו מישם ולא יחזרו. כן כן בלי פיתרון, אם הילד שלי עושים עליו חרם מעיפה אותו מישם באותו רגע לבית ספר אחר, אז תגידו יש ילדים שלא מספרים, נכון.. תפקידנו לשאול, לברר לראות להתבונן לעומק לעזוב את הפלאפון שלנו בצד ולנהל איתם שיחות חשובות כשילד יודע שאם רע לו אמא שלו לא תבלבל לו את המוח שהיא תדבר עם היועצת או עם המחנכת היא פשוט תגיד לו, אתה נשאר איתי בבית לימי כיף עד להודעה חדשה ומוצאת פיתרון מבלי שהוא צריך להמשיך לספוג, אז ילדים פחות היו מתאבדים. וצריך להפסיק לפרסם את זה התאבדויות באות בגלים, תמיד. ילדים חושבים שמוות הוא לא סופי, כןכן זה משהו עמוק ופסיכולוגי ומוכח, אין לילד את היכולת להבין עד כמה המוות הוא סופי, ראו ערך שהוא כתב ניפגש במשיח...הוא אשכרה חושב שהוא יחזור, אין לחזור, מוות הוא סופי, גמור ומוחלט, וטוב וראוי שילדים ישמעו את זה, שזה לא מעשה שחוזרים ממנו לעולם ואתה לא תשב לצפות איך כולם מדברים עליך תשבוחות בהספד כי אתה מת. בקיצר אם לילד שלך רע, אל תשלחי אותו יותר למסגרת הרעה. תטפלי בזה בצורה שתדעי שזה נגמר, ולא איזה מורה טמבלית שלא יודעת דבר מהחיים שלה וככל הנראה ראתה את כל ההתעללות חסתמה את פיה. תפתחו שיח פתוח עם ילדים, שזו לא אופציה פשוט, במקום להגיד על ילד שהתאבד מסכן, תגידו איזה טיפש, תזעזעו! זה עובד!! שהילדים שלכם לעולם לעולם לא יחשבו שזה מעשה לגיטימי שמדוד בכאב. וודאי שהלב יוצא אל הילד וודאי. שה' לא ינסה אותנו. אוף.

אוף תגידו לי אם אני בוכה משטות עכשו,😞 אנחנו מאיזור ירושלים ויש חתונה של משפחה של בעלי במרכז, לא רציתי לבוא אז אמרתי שיורידו אותי אצל ההורים שלי במרכז והם ימשיכו לחתונה . נסענו והגענו להורים שלי ירדתי להגיד להם שלום ואז אחרי התלבטות של 2 דק בזמן שהם ממתינים לי מחוץ לבית ,אמרתי אני יסע איתם לחתונה וחזרתי לרכב . אז הם אומרים לי חמותי ואחותה ,לא אמרת שאת נשארת אצל ההורים? אמרתי להם התחרטתי אני באה איתכם , אז הם הרימו עליי את הקול "בשביל מה עשית לנו סיבוב" הם אומרות לי , אז אמרתי לבעלי שנוהג , עזוב אני לא רוצה לבוא לחתונה, אני לא רוצה לבוא! בזמן שאני פותחת את הדלת הוא נותן גז בשביל שאני לא ארד להורים שלי, ופשוט "חוטף" אותי לחתונה. אני בוכה עכשו ברכב אין לי חשק לחתונה, איך הם הכלל כועסות עליי שאני פתאום באה ושעשיתי להם "סיבוב" (החתונה בבת ים, וההורים שלי גרים בראשלצ, המרחק לא כזה גדול) וגם אם התחרטתי למה לכעוס עליי ןלהרים עליי את הקול, ואני גם ככ עצבנית שבעלי נסע ולא נתן לי לרדת מהרכב! חבל לא נשארתי אצל ההורים שלי.😞