וואוו אני כ"כ מתחרפנת מהסיטואציה הבאה: אין יום, יותר נכון אין ערב, שבו אני לא נרדמת יחד עם הילדה. כלומר, אני נכנסת להרדים אותה סביב השעה 19:30 ונרדמת יחד איתה ואז לרוב מתעוררת בשעות מאוחרות כמו עכשיו גוללת בפון ואז שוב חוזרת לישון. מרגישה בלוף שבאלי ככ לצאת ממנו אבל לא מצליחה. בעלי עובד עד מאוחר כך שלרוב ההרדמות הן עליי. בא לי חיים בערב, להתאמן, לצפות בסדרות, לקרוא ספרים, שלא נדבר על מטלות הבית שהולכות ומצטברות. לא מצליחה לצאת מזה. הילדה בת שנתיים, ישנה אך ורק עליי ויחד איתי במיטה שלנו. באמת אני אובדת עצות, אני יודעת כמה זה לא בריא. בעלי מנסה להעיר אותי(כי אני מבקשת) אך אני לא קמה ואומרת לו שאני רוצה להמשיך לישון וככה כל יום מגיע לסיומו כשאני ב-19:30 כבר במיטה וגג שעה וחצי לאחר מכן כבר ישנה. מישהי מזדהה איתי,, או שאני היחידה שככה...פרקתי את תסכוליי.