ילד ראשון תכף בן חצי שנה, מרגישה שבעלי לא מתעניין בו בכלל רק בדיבורים בפועל כשהוא מגיע בערב אחרי העבודה הביתה הוא מחזיק אותו אולי 5 דק לפעמים גם לא כי מתלונן שעייף או כואב לו הראש או הגב - כל יום משהו אחר. ניסיתי להעיר לו על זה כמה פעמים אבל זה לא משתנה. הוא בחיים לא נשאר איתו לבד או החליף לו או האכיל אותו וגם לא עוזר בבית. ומהכל לא אכפת לי אבל מזה שהוא בקושי איתו אני מתחרפנת ולא יודעת כבר מה לעשות אני לא רוצה להעיר לו כי אם לא אכפת לו אז הבעיה היא שלו הוא מפסיד אותו אבל מהצד השני כואב לי על הילד. אני רואה את כל החברות שלי שהבעל כלכך רוצה להיות עם הילדים לעזור לעשות הכל ואותו זה פשוט לא מעניין הדבר היחידי שמעניין אותו זה כמה ספורט הוא עשה מה יש לאכול בבית ואיזה משחק כדורגל יש היום. אני כבר משתגעת ולא יכולה לסבול את זה, זה ממש גורם לי מיום ליום לאהוב אותו פחות ולהסתכל עליו בעין לא טובה.

מי שילדה תאומים זהים, אפשר באמת להבדיל בניהם ולא להתבלבל?מסקרן אותי :))

יש פה בנות מהקריות? יש מצב שראיתן באיזה חנות אבקה ומרכך של תינוקלין? אני לא מוצאת בשום חנותתת

טעם של מתכת בפה שבוע 36 הגיוני???

שבוע 28+5 מרגישה את התנועות עובר ממש כואבות וגם בחלק התחתון יחסית נשמע תקין?

שבוע 41+2 מי עוד איתי בזההההההה דקה מלהתייאש