בת 25 הריון ראשון.. בעלי לא מראה בכלל אכפתיות ודאגה לא עוזר לי בכלופ הכל נופל עליי , יש לנו כלב אפילו להוריד אותו לא מוריד אני צריכה לצאת איתו ב11 בלילה בשיא הקור בבוקר ולאחר לעבודה (אין לי רכב נוסעת באוטובוסים) לו יש רכב , באה לבית הבית נשאר אותו דבר לא עוזר בבית לא שום דבר אבל אם אמא שלו היה קורה לה משהו גם ב3 בלילה היה רץ אלייה תוהה לעצמי איך אסתדר כשהילד/ה יבואו בעזרת השם .. מותקת כבר נפשית ופיזית מצב רוח ירוד מאוד בוכה הרבה רק רציתי לפרןק קצת ..

אני כרגע בחופשת לידה , יש לי תינוקת שהיא פג, נולדה בשבוע 31+5 , הייתה כמעט חודשיים בפגייה, ואת האמת רציתי לתת אותה בספטמבר לגן, ולחזור לעבודה , אבל לאט לאט אני מבינה שאני לא רוצה לשחרר אותה, קשה לי מאוד, היא עדיין כזאת קטנה , חושבת לתת אותה לגן כהיא תהיה לפחות בת שנה. לבנתיים רוצה למצוא עבודה מהבית , מישהי יכולה לתת לי רעיונות לעבודה מהבית