אני על סף לוותר על ההנקה וזה ממש עצוב לי, תמיד חלמתי להניק וגם עכשיו כשאני מניקה את התינוק שלי אני ממש נהנית מזה העניין הוא שהתינוק שלי נולד עם לשון קשורה וממש פצע אותי ולכן התחלתי לשלב נוטרילון. עשינו התרת לשון יומיים אחרי הלידה ובאמת החיבור השתפר ממש אבל המשכתי לשלב את הנוטרילון וככה שהגוף הבין שאין הרבה ביקוש כך גם ההיצע שלי לא מאד גדול… היום שבועיים ויום אחרי הלידה עדיין מניקה אבל התינוק שלי פתאום מקבל קריזות של תסכול זה כנראה כי אין מספיק חלב ואז מוצאת את עצמי קמה להכין לו בקבוק. הייתי היום אצל יועצת הנקה ובגדול כדי להגביר את ייצור החלב שלי אני צריכה להשקיע כל כך הרבה יותר וזה למרות שגם היום אני מתעסקת בזה המון…. שאיבות, הנקות ארוכות מאד… ניסיתי עכשיו לשאוב אחרי כל הנקה אבל התינוק שלי רעב אחרי שעה של הנקה וקשה לי להאכיל עם המשאבות (אמרה לי לשאוב מיד אחרי הנקה) ובכלל גם באמצע הלילה צריך, ועוד צינורית שאני צריכה לחבר לו לפה בזמן הנקה כדי שישאב גם תמ״ל תוך כדי, ניסיתי לחבר ולא הצלחתי כמעט נשפך לי הכל, מתסכל ממש, עבודה ככ קשה ואני לבד פה בעלי בעבודה, אין לי עזרה ואין לי שניה לנשום, בקושי הצלחתי להיכנס לשירותים לפיפי. אני מתוסכלת ברמות וממש כואב לי לוותר על ההנקה 😢

הגיוני שאני בשבוע 19 עם שיליה קדמית ואני כל היום מרגישה כמעט תנועות כאילו בטירוףףףף או שאני מדמיינת 😂