אין לי כןח לנסות להתעקש על הנישואים ולהבין אותה כמה ריב וכעס יש ביננו אוייי כמה. מה אני צריכה את זה? אני שם רק בגלל הילדים אחרת מזמן הייתי מתגרשת מצטערת שהתחתנתי איתו אנחנו לא מסתדרים עוד לפני תמיד היו ביננו ריבים חריגים כל תקופה יש פיצוץ מוריד לי ממנו הדרך שלו והגישה שלו בזמן ריב יש לו קול גבוה הוא תוקפני בשעת הכעס הוא מוציא מעצמו שדים זה בלתי נסבל , כשהוא עצבני הוא לא רואה אף אדם ממטר גם לא אותי איך אפשר לחיות ככה שהכבוד הולך ממנו הרגע? לא כיף לחיות לצד אדם כזה שברגע אחד רומס ולא רק אותי, גם שהיינו במלון המארח עיצבן אותו התנהג כמו ביריון זה מוריד זה מחריד אותי כמה אדבר איתו על זה, בשעת הרגע והרוגע מבין אבל הכל חוזר בזמן הכעס גם כלפייייי איך גבר בן 30+ לא רוצה להתבגר ולהיות מתון בחיייו יש ילדים השיא שאתמול הבו הגדול כמעט בן 4 אמר לי ״אמא לפעמים את צועקת על אבא והוא עליך״ אז גם לי מותר. אני מרגישה שפשוט נכשלתי. גדלתי בבית הפוך מזה. שאין דבר כזה ששמענו ריב הכל היה נוח ורגוע גם כשלא היה זה התמונה שקיבלנו.ֶ מה לעשות?