מזדהה לגמרי,אומנם אהבתי את הבטן הענקית שהייתה לי(וגם זה לא ישר,לקח לי זמן להתחבר לזה שהיא כזאת ענקית ותאמת מתגעגעת לזה נורא),אבל כל החיים שלי הייתי בחורה רזה ושנראית כאילו עושה ספורט ותזונה למרות שאף פעם לא עשיתי שום דבר,ועדיין כמו מטומטמת הייתי חושבת שאני "שמנה" ולא מספיק יפה והייתי מוצאת כל מיני פאקים בגוף שהיו משגעים אותי והרגשתי מאוד לא שלמה עם עצמי.לאורך ההריון עליתי 39 קילו,משהו פסיכי,בחיים שלי,בסיוט הכי רע שלי לא דמיינתי שאגיע למצב כזה,לא זיהיתי את עצמי במראה,והינה אני שנה וחודשיים כבר אחרי לידה ועדיין לא ירדתי את כל המשקל(היה לי בהריון תת פעילות בלוטת התריס ואחרי הלידה חזר פתאום אז גם מה שהצלחתי להוריד עליתי חלק חזרה),להגיד לך שאני ב100% שלמה עם הגוף שלי?וואלה לא,עדיין מסתכלת במראה ובהלם מכמה שנהייתי ענקית ולפעמים סוגשל נגעלת ממה שנהיה כי לא מכירה את עצמי כזאת מוזנחת,העליה במשקל גרמה לי פשוט לזנוח את עצמי,לא עושה שיער,לא עושה ציפורניים,יש ימים שזה מזל אם בכלל אוכלת או מטפלת בעצמי איכשהו,וזה אפילו לא קשור לקטנה אלא בעיקר לאיך שאני רואה את עצמי.ועדיין יכולה להגיד שוואלה למרות שלא שלמה עם עצמי ב100%,פעם ראשונה בחיים אני אוהבת את עצמי,לפעמים מסתכלת במראה ואומרת לעצמי ואווו,איזה חזה נהיה לי איזה תחת,איך השתנתי מטורף, רק להוריד את הבטן חודש 5 המעצבנת הזאת שנהייתה לי אחרי עליה במשקל וקיסרי חירום וזהו אני פצצה. בסופו של דבר המשקל הוא לא באמת משנה,כי לא משנה כמה תשקלי את תמיד תמצאי בעצמך משהו שהוא לא בסדר,ברגע שתלמדי להסתכל על עצמך ולראות את כל ה"פאקים" ותגידי לעצמך ואוו אני פצצה,אני יפה,אני אוהבת את עצמי,זה יום שבו הכל ישתנה.

איזו תגובה יפה! תודה! גם אני כל החיים נראית ממש ממש טוב והריון פשוט גורם לי להרגיש כל כך אחרת כאילו הרבה מהקסם שלי נעלם😰 וזה מבאס נורא

חד משמעית מבאס נורא,אבל בתכלס הכל מתגמד בהתחשב בזה שאת מקבלת את הדבר הכי טהור ומושלם ביקום כולו,אז סבבה "קצת"🤣 השמנתי ו?הכל ירד,אבל זה שהפכתי לאמא,זה אף פעם לא יעבור זה איתי לכל החיים😍.זה עוד הקרבה קטנה שאנחנו נותנות בשביל הילדים המושלמים שלנו,אחרי לידה אפשר לטפל בדברים האלה ובעיקר להבין שהכל מסתכם באיך את רואה את עצמך בלי קשר למשקל עצמו.

מדהימה שאת תודה!