לדעתי האישית לא .. ילד צריך מסגרת ולראות ילדים בגילה בסביבה שלה , לקום בבוקר לדעת שהולכים לגן ואוכלים עם כל הילדים משחקים ישנים חוזרים לבית , גם בגן יש משחקי פיתוח ובכללי מתפתחים יותר מהר

לגיטימי זה מה שאת הופכת ללגיטימי אני השארתי את הבן שלי עד גיל 3 בבית ועכשיו אעשה את זה גם עם הבת שלי עד גיל מסויים ילד לא באמת צריך חברה ומסגרת הוא צריך סדר יום קבוע ופעילות נכונה בבית דעתי האישית היא שאין כמו בבית כל עוד את מספקת לה את מה שהיא צריכה

אני נשארתי עם הגדול שלי בבית עד גיל 3 ועם הקטנה עד גיל 2 (צמודים עם הפרש של שנה) נכנסו רק בספטמבר האחרון לגן והאמת שזה הדבר הכי טוב ונכון שהענקתי להם. הגננות בעצמן לא הפסיקו להגיד לי כמה יש הבדל בין ילד שנשאר בבית לבין ילד שהיה בגן מגיל נורא קטן. (הבדל רגשי כמובן) אם יש לך את האופציה לגמרי תשארי

הכל לגיטימי, השאלה אם יש לך את היכולת הכלכלית, המנטלית והרגשית לזה? זה לא להישאר כל היום בבית ומדי פעם לצאת לסיבוב בקניון, זה ממש לעשות איתו פעילויות, לעבוד על ההתפתחות, להפגיש אותו מדי פעם עם ילדים במעגלי אימהות כאלה ואחרים... וגם להבין שאת יוצאת משוק העבודה במשך 3 שנים, זה המון זמן ויהיו לזה השלכות אולי בהמשך.