היי בשבוע 20 ואני עד עכשיו לא מרגישה תנועות של עובר. אני לא נלחצת כי זה הריון ראשון ואני לא בטוחה מה אני אמורה להרגיש ובאיזה שבוע. מה שכן הבטן סופר קשה לפעמים ומרגישה בועות קטנות בבטן כמו ההרגשה שיש קקי חחח למרות שאין השאלה האם זה התנועות של העובר? לא אמורים להרגיש בעיטה בעיטה? ממה לצפות שיקרה? תעודדו ילדונת בת 25 שזה ההריון הראשון שלה🙏🏼

היי בנות, אני בחרדה תרגיעו אותי יום שבת בעזרת ה' אהיה 6 שבועות אחרי לידה הגימום הפסיק לי כבר שבוע וחצי פתאום היום התחיל כמו אמצע מחזור לא המון אבל לא קצת תקין ? הגיוני ? כמה זמן זה נמשך?

אני כל כך עצובה לקחתי פוסטינור בלב כבד כי ברגע קשה לנו כלכלית עם 2 ילדים ואם יבוא שלישי אני מפחדת שנקרוס כל כך רציתי הריון, אני כל כך רוצה ומקנאה בנשים אחרות שבהריון, כל כך רוצה בת משלי(גם אם יבוא עוד בן אני אשמח) כל כך רוצה שתהיה לי נוחות כלכלית כדי שזה לא יהיה שיקול אני מרגישה כאילו שעברתי הפלה אני עצובה והנפש שלי עצובה ומחר אני צריכה לקום לעבודה

שלום אימהות , זה קצת ארוך אבל אני ממש אשמח לעזרתכן אני אמא טריה לתינוקת בת 4.5 חודשים מהרגע שנולדה יש לה טמפרמנט קצת קשה המון מהיום היא בוכה/ מתלוננת (כמובן גם יש רגעים ביום שהיא נינוחה ומחייכת, בד״כ אחרי שהיא קמה משינה) כבר בבית חולים האחיות אמרו לי בחצי קריצה שיש לה ריאות מפותחות…. כמעט אי אפשר להניח אותה ליותר מדקות בודדות, כאילו מתלוננת בלי שום סיבה נראית לעין. לפעמים כשהיא נהיית עייפה היא פשוט מתחילה לצרוח צרחות שכל השכונה שומעת, ובכללי כשהיא בוכה כי משהו מפריע לה הרבה פעמים זה מגיע לצרחות שללנו משהו רפואי, כבר אין לה גזים , היינו בכמה טיפולי אוסתאופתיה השבוע פשוט נשברתי, היינו בכמה מפגשים משפחתיים ופשוט היינו צריכים כל פעם לחתוך באמצע כי היא כבר נהייתה נודניקית ופשוט בוכה , לפעמים גם על הידיים שלי לא נרגעת (סרבנית מוצצים) . תוסיפו לזה את המבטים המרחמים מהמשפחה של ׳מסכנים איזה תינוקת צרחנית יש להם׳ שזה קשה לי ממש ובמיוחד שאחותי שאנחנו בקשר ממש טוב ילדה בת חודש לפני והבת שלה התינוקת הכי רגועה וחייכנית בעולם וזה רק מבליט כמה הבת שלי בוכה ומתלוננת. אני מציינת שאני בן אדם מאוד רגוע ושליו אני מוצאת את עצמי שוקלת אלף פעם כל יציאה איתה מהבית לחברת אנשים כי אני יודעת שבאיזהו שהוא שלב היא מאבדת את זה ואם אני כבר יוצאת אני לא מצליחה להנות כי אני כל הזמן דרוכה שהיא תתחיל לבכות וגם כשאני כבר יוצאת אני פשוט לא מצליחה להנות איתה. שלא נדבר על זה שאני כמובן לא יכולה להשאיר אותה לבייביסיטר אצל סבתות/ מישהו אחר גם כי לא נעים לי וגם כי אני יודעת שהיא פשוט לא קלה זה גורם לי למחשבות קשות של למה אלוהים הביא לי דווקא אותה/ הלוואי שהייתה לי תינוקת רגועה יותר ופשוט קנאה כל פעם שאני רואה תינוקות רגועים אשמח לכל תובנה/ הארה שיש לכן לעודד אותי ❤️

בעלי נתן לי 1200 לבגדים ואת כל הכסף בזבזתי על בגדים לילד,גם אתן מכורות לקניית בגדים לילדים?!?

ספר מומלץ להריון ראשון?!