היי אני נשוא עוד מעט 7 שנים ויש לנו 4 ילדים צמודים קטנים...בעלי עכשיו עובד אני לא..עם תינוקת קטנה בבית.. יום אחד מישהי שהוא מכיר מהעבר (היתה חברה של חבר שלו) שלחה לו הודעה אמא מהגן של הבנים שלנו שהיא רוצה שנפגש ביניהם וכו..עכשיו הוא מחק את ההודעות ביניהם ורק אח"כ סיפר שלי שהתכתב איתה...התעצבנתי עליו רבנו וכו.. ויתרתי סלחתי העברתי.. עכשיו השבת שהיתה הוא הלך עם הילדים לגן שעשועים ואני נשארתי עם התינוקת לנוח הם חזרו ואז אמר לי שראה שם את חברה שלי מהעבודה הקודמת שלי עם בעלה ודיברו ועוד חברה שהיא אשתו של חבר..והילדים סיפרו לי שהם ראו את הילדים של חברה שלמדה איתי בעבר והיא חברה שלי היום וא אמרתי לו אה גם היא היתה אז הוא אומר לי לא היא לא היתה והבן שלי הגדול אומר היא כן היתה אבא מה יש לך והוא מכחיש והאמנתי כמובן לו..יום ראשון היא מתקשרת להגיד לי שיש חופש במעון של הילדים שלנו ואז מספרת לי שהיא ראתה את בעלי והם דיברו בגן שעשועים ואני אומרת לה אבל לא היית הוא אמר שאמא שלך היתה שם לא את..בקיצור יצאתי מפגרת מולה...והתעצבנתי עליו שהוא שקרן ורמאי וגועל נפש שככה הוא מרמה אותי...בקיצור אני לא מדברת איתו והוא לא ישן איתי גם..הוא גם לא בא לנסות לדבר איתי רק כתב מכתב שהוא מתנצל ושהוא מפחד מהתגובה שלי שאין לי מושג מה הקשר על איזה תגובה כאילו הלכת אליה הביתה לבד..בקיצור לא באלי לראות את הפרצוף שלנו אני שונאת שקרים ברמה הכי גבוהה מבחינתי זה קו אדום ממש מה עושים?!בכללי אני מרגישה לבד בזוגיות כאילו אני רק שותפים לילדים ובית וזהו הוא לא רואה את הנפש שלי שמתפרקת לאט לאט...וכבר נמאס לי להרגיש לבד... וכן הוא בנאדם מדהים ועושה דברים בבית ואבא טוב אומנם לא הרבה עם הילדים כי הוא עובד ושהוא חוזר אין לו זמן וסבלנות ככ..כאילו הרוב נופל עלי...אבל הוא חושב שאם הוא מפעיל מכונה או מדיח אז הוא עושה בשבילי וזה מבחינתו מרגיע אותי אבל הוא לא מבין שאני מרגישה לבד בזוגיות הזאת הוא לא בא לדבר איתי אף פעם ולשאול לשלומי רק כללי..מאוכזבת מהכל ברמות שבאלי להפרד ממש..