היי, אני ממש במצב שלך :) נכון, יש את ההרגשה הזו שאני נשארת "מאחור" וכאילו? מה איתי? אני גם רוצה כבר. באלי. וואו. אני אחרי כמה ימים קשים של בכי, מחשבות לא כל כך טובות... כי כבר מתוך הרצון הגדול , יש ציפייה כל כך גדולה, ומהציפייה יש לפעמים אכזבות גדולות מאוד. משבוע 35 אמרו לי שאני צריכה ללדת, להכין תיק, לארגן את הדברים , כי זהו אני יולדת! כמה התאכזבתי. הן לא אמרו את זה ממקום כזה, אלא מדאגה, מהרצון שאהיה בהיכון. ובמקום לסמוך על השם בלב מלא!!!!! סמכתי קצת עליהן... כי הן עברו, חוו, הרגישו... אז ככה עד 40. וואלה? מסביבי יולדות על ימין ועל שמאל, כבר הייתה בי הרגשה שהוא ישאר שם ! כמה בכיתי, כאב לי הלב ממש. הרצון הגדול והמציאות הלא מותאמת. ומה קורה עכשיו? פשוט הרגשתי שאני חייבת נחת. מחשבות טובות, שמחה. לא להגביל את עצמי. לתת לזה לקרות פשוט.. עכשיו שבוע 40 ברוך השם, ממתינה בנחת, באהבה, בשמחה! שהוא יהיה מוכן הוא ייצא. ואיך הגעתי לזה? פשוט תפילה מעומק הלב, ביקשתי את השם, " תפילה לעני כי יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו. השם, שמע תפילתי ושעוותי אליך תבוא, אל תסתר פניך ממני, ביום צר לי" . לא היה לי צער , פשוט התסכול, והרצון הגדול.... משם בקעה התפילה ואז פשוט הרגשתי שהשם מנהל הכל, כמה חששתי המשקל של העובר שהוא גדול , פתאום האולטרסאונד, היום היה ממש תקין! הציעו זירוז (מה שממממממש רציתי וכאילו עוד שניה עשיתי) ולא עשיתי, כי ברוך השם הכל טוב!!!!!!! הכל תקין!!! אז לא עשיתי :) חזרתי הביתה בהרגשה אחרת, של נחת. כשהוא יחליט אז זה יקרה, האדם לא יכול לקבוע מתי יגיע לעולם ומתי ילך מן העולם. לומר לך את האמת, כמה לא סבלתי את המשפט "זהו את בסוף, האף נפול, את עגולה , זהו עוד שבועיים... כלום זמן" לא ניחם אותי בכלל, רציתי כאן ועכשיו. אבל שתדעי לך ששיחררתי ועוד משחררת :) , פתאום את קולטת , עד שבועיים מעכשיו , יש לנו תינוקיי! באלי להיות בריאה בשבילי ובשבילו. שמחה בשבילי ובשבילו. פשוט לשחרר, לסמוך על השם . וזה פשוט יגיע. מאחלת לך לידה קלה, בידיים מלאות אוהבות!

בעזרת השם בעיתו ובזמנו, 🥰 שכל ההמתנה הזו פשוט תמלא לך את הלב באהבה❤️

בהצלחה !!!! ❤️

ואם נגיע למצב של זירוז.... הכל בסדר!!!!! פשוט נחת. הגוף שלנו מיוצר ובנןי לזה ❤️ שהשם ישמור אותך ויברך אותך 💞