בנות שבוע 31+4 ואני מרגישה שכלום אצלי לא מוכן לתינוק ואני פקעת עצבים אחד מהלך, אני מלאת הורמונים, עצבנית מכל דבר לא יכולה שאף אחד ינשום או ידבר איתי ואני מרגישה שבעלי לא מבין מה עובר עליי מצד אחד הוא כן נותן לי את הספייס שלי שאני עצבנית כי הוא יודע שזה הכי טוב בשבילי אבל בשאר הזמן הוא מעצבן אותי אני באמת מיואשת!!! נמאס לי מהעבודה,מהבית, לא יודעת בכלל אם אני מוכנה להיות אמא אני מתחילה לפחד באלי פשוט להיעלם לשבוע ולהשאיר את הטלפון בבית. פרקתי
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 21:36
וואוו כל כך מזדהה איתך אחותי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 21:39
בסוף הכל עובר ויהיה בסדר .. ❤️❤️❤️ היתי שם אל תיכנסי לזה יותר מידי זה עובר .. טוב לדבר עם הבן זוג ולראות ביחד על מה זה יושב אפשר לצאת קצת ביחד / לבד עם חברה תעשי דברים שעושים לך טוב ! זה מאד משחרר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 23:44
אני בדיוק כמוך אחותי🩷
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 ביוני 2025 בשעה 05:22
היי זה טבעי כמובן ,תתעצבני תבכי תצחקי ,תזכירי לעצמך שאת בהריון ואלו הורמונים וזה עובר. מה לא מוכן בשבילי התינוק? הכל בסדר יש לך עוד זמן אל תלחצי מזה, אני עשיתי הזמנה בשבוע 35 ,בשבוע 37 הכל הגיע, גיסתי עשתה לי את הכביסות של כל הבגדים המצעים וכו וסידרתי לאט בקצב שלי את הכל באותו שבוע . תעשי לך רשימה מסודרת מה את צריכה כדי שלא תשתגעי ממה חסר לך ותרגישי לא מוכנה אני ממש מבינה אותך שנהיה לך כאוס בראש ואת מפחדת פתאום עכשיו שיש לך אחריות על מישהו אחר ואת מרגישה לבד ואת משתגעת, זה עובר , תאמיני לי אחרי שאת פוגשת את הגוזל שלך הכל מתגמד

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני ובעלי (פלוס 1) שנינו עובדים, אני בחצי משרה אחרי שהייתי שנתיים בבית עם הילד כדי לאסוף בשלוש. ומן הסתם כל עבודות הבית השוטפות עליי.. חשוב לציין שגם כשלא עבדתי כללל המשק בית בינינו חצי חצי! וככה עד היום. עכשיו נוצר מצב כלכלי פשוט דחוק וגרוע ועדיין אני מוצאת את עצמי נוטלת בעול הכלכלי והחרדות הכלכליות שורש העניין הוא שבעלי כבר שבע שנים מרוויח אותה משכורת בזמן שהכל התייקר ונוסף ילד לעניין. הוא מבין את זה אבל בפועל מצפה שאני (!) אחפש לו עבודה ודי פסיבי בעניין. הגעתי למצב שאני סולדת ממנו על בסיס הדבר הזה, משהו שאולי קצת פרימיטיבי בי מרגיש שהוא צריך לקחת אחריות, לא אמרתי לפרנס מאה אחוז אבל וואלה קצת אחריות למצב הכלכלי מעבר ללכת ולעבוד כל יום בעבודה שלא מותאמת למצבנו ובכללי לא יותר מידי קשה אם יורשה לי… ממרמר אותי שהגבר שלי לא יכול לפרנס אותנו. אמרתי את זה. ואני אוהבת לעבוד ואוהבת להרוויח, מה לעשות שעכשיו תקופה קשה במקצוע שלי וכל שני וחמישי מלחמה.. הגעתי למצב שמכרתי דברי ערך הכל כדי שייכנס כסף לחשבון, איפשהוא בלב בא לי שיכיר בקושי הזה במאמץ שלי בחוסר שיוויון הזה בעצם כשאני עובדת ומרוויחה די את עלות הגן וגם חצי מכל השאר עליי פחות או יותר. לא מדברת בכלל על זה שאני אמא מאה אחוז ומה חלקו בעניין כי זה לא הנושא. אני במקומו הייתי מתביישת שאשתי צריכה למכור משהו בגלל המינוס. לא יודעת למה פרקתי את זה פה ושכחתי כבר מה הייתה השאלה שלי בתוך כל זה 🤦🏻‍♀️
💬11 תגובות