המשפחה של בעלי בלשון המעטה מתייחסת אלינו לא יפה. הוריו וכל אחיו. לא אפרט (למרות שיש לי המון סיפורים), אבל בגדול הם טוענים שהם עושים הכל כדי לקרב אותנו בזמן שמה שהם עושים בפועל זה להחרים אותנו ולפגוע בנו. את הבת שלנו (בת שנתיים) הם לא מכירים כלל, ראו אותה פעם אחרונה ביומולדת שנה ועוד פעמים ספורות. קרה לאחרונה דבר שבאמת שבר את הכלים מבחינתי, סוג של נידוי שלי מתכנון גדול של בנות המשפחה. כל השנים השתדלתי והתאמצתי כדי שלא יהיה לי נתק וקרע עם המשפחה, אבל אני שואלת את עצמי איפה עובר הגבול? זה בא על חשבון הבית והזוגיות, גורם לי למצבי רוח ועלבונות ולנו לריב. מתי הוא צריך לשים קאט ופשוט להתנתק מהם? לא הייתי רוצה שזה יקרה… אבל כל תקופה צץ משהו חדש. אנחנו אפילו לא גרים קרוב ולא נפגשים איתם הרבה, הנזק נעשה מרחוק.