שבועיים אחרי לידה ראשונה.. השבועיים הכי קשים שהיו לי בחיים. כ״כ רצינו את ההריון…

שבועיים אחרי לידה ראשונה.. השבועיים הכי קשים שהיו לי בחיים. כ״כ רצינו את ההריון וחיכינו ברמות ממש וברוך ה׳ הלידה עברה בטוב ואני שמחה על הכל. הגעתי לבית אחרי הביה״ח ופשוט קיבלתי שוק, לקחתי את אחרי הלידה כל כך קשה, ברמת הלבכות כל יום, לא לאכול בכלל, להקיא ולקבל התקפי חרדה, ברוך השם עכשיו משתפר ואני יותר בטוב, אבל עדיין עולות לי המחשבות, האם אני באמת מוכנה להורות? האם אני באמת בשלה ורוצה להיות אמא? אני רגילה לעשות תמיד מה שאני רוצה ובזמן שאני רוצה ופתאום עולות בי המון תהיות, אני חושבת על הימים בהם אצטרך לקחת אותה לקופת חולים, על גן, על בית ספר, כאילו הראש שלי הרחיק לכת עם המחשבות, אבל המחשבה העיקרית היא האם להביא ילד לעולם כרוך בלוותר על עצמך? האם המחשבות שלי הם ככה כי אני עדיין הורמונלית? האם זה בכלל תקין שזה עולה לי לראש? אני פתאום כ״כ מבולבלת.. אשמח למילים טובות :(
💬15 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:26
עוד לא ילדתי אבל אני ממש מזדהה עם המחשבות שלך❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:27
מזל טוב אהובה! תדעי שזה בסדר ולגיטימי שבועיים אחרי לידה להרגיש ככה!! את הורמונלית והכל בסדר לאט לאט זה מתאזן ומסתדר. את לא לבד כולן עוברות את זה. המון מזל טובב💝
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:28
אני כלכך מבינה את מה שאת מתארת.. מלווה אותי מהיום שנכנסתי להריון במקביל לשמחה הגדולה מאוד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:30
לגיטימי מאוד..חודש ראשון הייתי בוכה בלי סוף. אני חושבת שאף אחד לא מכין אותך או יכול להכין אותך להורות גם אם יש לי חברות אמהות זה לא הכין אותי בשום צורה זה פשוט קורה לבד ואת לומדת איזה מין הורה את עבור הילדה שלך. לגבי קופ״ח או גן זה דברים שכל כך תתרגלי אליהים וזה יהיה טבעי.. אבל, לא את לא צריכה לוותר על עצמך תעשי מה שעושה לך טוב בין אם זה לצאת לקפה עם חברה או בין אם זה לצאת לאימון או למסעדה את לא צריכה לוותר על עצמך. כמובן שהכל תלוי בהאם יש עזרה האם את מניקה או שבעלך מאכיל..תעזרי בכמה עזרה שאת יכולה ואם אין עזרה במקרה שלי אין לי אני מביאה בייביסיטר ולא עוצרת את הבילויים שלי. סתם דוגמא בשבוע 17 טסתי עם חברה שלי ואני בהריון והשארתי את הבנות שלי אצל המשפחה שלי(בעלי בצבא ולכן לא יכל) או שפעם בשנה אני דואגת לסגור לי סופ״ש עם חבורת לילה אנחנו נוסעות .. מנסות להיפגש המון ביחד אז נכון אנחנו אולי לא פרחניות לילה יותר אבל כשהילדים בגן יוצאות לעגלת קפה בבוקר ומבלות קצת.. התחושות הקשות עוד יעברו זה לגיטימי איך שאת מרגישה וזה ממש בסדר 💕💕 חיבוק ענקי!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:33
ואי ממש מבינה לליבך...ועם בהתחלה זה לוותר את מידי פעם תמצאי זמן לעצמך וככול שהילד גודל נהיה לך יותר חופש ..אבל עדיין השנתיים הראשונות ממש קשוח..אבל זה נראה לי הקטע של ההורות..יש בנות שמשתמשות הרבה בהורים שלהם וזה יכול ממש לעזור אבל לא לכל אחת זה אפשרי. ועדיין עם כל העזרה תמיד הילד שלך..אבל מצד שני גם ממש אוהבים אותם את הילדים כן.. אז זה עוזר....❤️🤗
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 14:35
וואי מזכיר לי את הלידה הראשונה שלי גם בחיים לא אשכח את זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 16:20
השבועים הראשונים נוראיים , ההבנה הזו שהחיים משתנים לי לקח גם זמן להתאהב בילד, אמא שלי תיארה את זה כאהבה ממבט ראשון, אני היתי כאובה ולא יכולתי לחשוב על זה בצורה רציונלית זה עובר , את לא אמא רעה ולא מיוחדת זה טבעי לגמרי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 ביוני 2025 בשעה 18:40
לגיטימי להרגיש ככה! נלקח לך החופש והעצמאות אבל יכולה להגיד לך שעם הזמן זה משתפר והכל בסדר.. אני חודש אחרי לידה שלישית ועד עכשיו אני פשוט לא מוצאת את עצמי! המעבר בין שתיים לשלוש נתן לי כאפה שבחיים לא חשבתי שאקבל כי הייתי כל כולי בגידול של הגדולים שאמרתי אה עוד אחד זה ציפס וזה ממש לא ציפס! אבל אני יודעת שזה יעבור בע״ה מהר ממה שאנחנו נרגיש. אל תכעסי על עצמך שאת מרגישה ככה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות