מישהי שמפסיקה לאכול ב 18 בערב והצליחה לרדת יפה במשקל ?

בנות אני בשבוע 5 אירגנתי וניקיתי את כל הבית ואני מרגישה לחצים ודקירות למטה זה הגיוני? זה לא תקין?

***פריקה*** אתחיל בזה שבאמת כל החיים רציתי לתת טוב תמיד הייתי אמיתית אם האנשים שלי ולא חשבתי על עצמי תמיד חשבתי אל האחר ואל מה הוא ירגיש ותודה מראש לכל מי שתקרא את זה כי זה ארוך ❤️ לפני שנתיים הכרתי את אבא של הילדה שלי שהיום היא בת שנה (אמא תישרף על היופי שלה😍) כל הזוגיות שלנו דיברנו על עתיד משותף ,וילדים , ובאמת רצינו להתחיל את החיים ביחד , הפער בגילאים בנינו הוא גדול , אני הייתי בת 19 והוא היה בן 30 , אחרי כמה חודשים מקסימים שהם היינו מאוהבים אחד בשני עד הגג נכנסתי להריון שלא צלח ואז הוא אמר לי שאלוהים מעניש אותו ולא מביא לו ילדים והוא היה במצב רגישי מאוד קשה וחיזקתי אותו הרבה וממש חודש אחרי ההריון שלא צלח נכנסתי לעוד הריון שברוך השם צלח ❤️ כל התקופה של ההריון הייתה רעה כי הוא לא חשב עליי בכלל הוא כל הזמן יצא ובילה שעות מחוץ לבית ואנחנו עוד היינו אצל אמא שלי ניסיתי לעבוד ולא הצליח לי הריון ראשון הוא תמיד מעייף והכל חדש ככה שלא הצלחתי להחזיק בעבודות ..ואחותו גם הייתה מערימה קשיים אליי בעיקר אף פעם לא הבנתי למה היא תמיד קשורה לכל מה שהולך לנו בזוגיות והוא אף פעם לא שם לה סטוף אני זאת שבאה ודיברה איתה וואלה הייתי אמיתית איתה וגם אמרתי לה בפנים שמה שהיה בעבר נשאר שם ואין לה מה להיכנס לזה יותר מידי זה ממש לא שלה זה שלי ושל אח שלה בקיצור הבלאגן הזה הוא באשמתו והוא היה זה שצריך להשתיק פיות לא אני !! כל הזמן מצאתי את עצמי דואגת,מתוסכלת ,ובוכה בגללו , הוא היה מגיע לבית של אמא שלי שיכור ומדבר שטויות ולא הייתי אומרת לו כלום ,בתקופה הזאת כל כך היה חשוב לי הזמן איתו כי לפני הוא היה צריך להיכנס לכלא , נתנו לו עבודת שירות של חצי שנה (באמת בדיחה הוא היה רק צריך לנקות בריכה וזהו ללכת הביתה ) והוא לא עשה את זה אז חיפשו אותו ואם היו מוצאים אותו אז יישר לכלא , וכל ההריון הייתי בפחד שיקחו אותו ,ולו היה חשוב יציאות, וחברים, ולא להנות מהריון שלי להיות איתי ,לפנק אותי ,ושאפנק אותו , הרגשתי כלום למרות שהוא הבטיח ארמונות , כל הזמן סלחתי לו וחזרתי אליו כי אהבתי אותו האמנתי כל הזמן שהוא התשנה , תפסו אותו ממש חודש לפני הלידה של הילדה שלנו הבכורה ,והיה לי כל כך קשה , אפילו שמתי בכרית את הבגדים שלו ולא כיבסתי אותם כדי להריח את הריח שלו , כל פעם שהטלפון היה מצלצל הייתי קופצת ,לא שיחררתי את הטלפון, הטלפון תמיד היה על 100% עד שהוא מתקשר הוא כל הזמן התקשר , וכל התקופה הזאת הרגשתי כל כך רע אבל בו זמנית גם חזקה , לביאה , עצומה , (ואני עדיין מרגישה ככה יותר מוכפל ). כל התקופה של ה3 חודשים האלה ציפיתי שכשהוא יצא הכל היה אחרת כי הוא ישב והוא למד את הלקח שלו ,והוא היה רחוק ממני כל כך הרבה זמן כל כך ,הוא למד להעריך אותי , והוא גם היה אומר לי תמיד כמה הוא מצטער אל כל הזמן שהוא ביזבז ולא היה שם איתי וכמה שזה הולך להיות אחרת כשהוא יחזור האמנתי שהכל היה שונה , ואז הכל התפוצץ לי בפרצוף . אני ילדתי את הבת הבכורה שלנו ,לבד , הרגשתי פשוט מלכה , הרגשתי שאין דבר שיכול לעצור אותי מלתת לילדה הזאת את כל מה שמגיעה לה בחיים האלה ,הרגשתי פשוט אמא ,זה היה מבהיל , אבל מחזק בו זמנית , והגוף שלי היה כזר מבחינתי אבל אהבתי את איך שנראתי ירדתי במשקל מלא בקיצור מלא רגשות הרגשתי מלכה פשוט אבל , המשפחה שלו ,כל כך הרבה פעמים לפני שהוא נכנס אמרו לי תמיד לא לדאוג , ושהם היו שם , ובלה ,בלה ,בלה ,בלה, ובתקופה שהוא לא היה שם הייתי צריכה את הנוכחות של המשפחה שלו יותר כי הם הדבר הכי קרוב אליו , הרגשתי שהם לא מכבדים אותי , הרגשתי שאני כלום בשבילם מלבד האוצר שלי , הרגשתי שהם רואים אותי בתור הז.. שלו ולא בתור האישה שלו , אמא שלו באה פעם אחת לראות את הילדה שלי ואותי , ואחרי שהיא באה לבית שלנו היא אמרה מאוחרי הגב שלי ושל אמא שלי (אחת האחיות שלו אמרה לנו את זה) היא אמרה שהבית שלנו מסריח ושהיא לא רוצה ללכת לשם יותר , ובגלל שהיא בן אדם דתי היא ניסת לגבות את מה שהיא אמרה בזה בקיצור היא הכחישה שזה מה שהיא אמרה , ועכשיו ברור לי שאבשות מבוגרות לא אוהבות כלבים הכלב שלי מנשיר שערות אבל הבית שלנו אף פעם לא היה מסריח ,אמא שלי מעשנת בסלון ואם כל הכבוד לאף של המתוקית אני לא יגיד לאמא שלי איפה לעשן בבית שלה , שאגב אמא שלי תמיד בירכה את אמא שלו ואמרה שהיא אדם טוב ותמיד אמרה לי ללכת אליה ולהתחבר איתה להכיר יותר וכו..אבל כששמעתי את זה סיפרתי לאמא שלי וכשראיתי את העיניים שלה ואת כמה שהיא נפגעה מזה, הרגשתי פשוט שאני משתגעת , כמובן שסיפרתי לו את זה והוא לא ידע מה לומר אל זה ודיבר אם אמא שלו והיא כמובן טימטמה לו את השכל כמו תמיד , והוא פשוט שתק ולא אמר כלום הוא היה בכלא אז אמרתי לו גם שאין לו מה לחשוב אל זה יותר מידי ושהיה רגוע ושהיה טוב ושהוא יצא נדבר אל זה כולם ונבהיר את המצב העקום שנוצר ונסתדר, חלף חודש מהלידה והוא יצא סוף סוף הרגשתי שהלב שלי חזר למקום , שמה שהיה חסר לי בתקופה שכל כך הייתי צריכה עכשיו שלם לי יותר , גם כשהוא יצא אמא שלו אמרה לי שהיא רוצה שהוא יבוא אליה קודם כי היא שומרת (אצל אתיופים בחורה שיולדת אסור לגעת בה ממש כמו במחזור ) אז אמרתי בסדר אבל אני רוצה ללכת לקחת אותו היא אמרה בסדר ,אחיות שלו הולכות לאחת מהן יש רכב ודיברתי אם האחות השנייה ובנינו הוחלט שמחר נוסעות כולנו ביחד לקחת אותו גם מפה לשם הן עשו אליי מהלך בלי להתחשב בי וכדי שזה יראה אמין אחות אחת דיברה איתי קמתי ב5 בבוקר ישבתי מאורגנת ומסתבר שהאחות אם הרכב (היא אותה אחת שלא באתי לה טוב מהתחלה שתיחנק ) היא כבר נסעה אליו בלי לחכות , ויישר הבנתי שזאת חרטה שהן דיברנו לפניי ועשו לי בכוונה , בלי להתחשב במה שביקשתי ואני יכולתי לחכות רגע בחוץ הוא היה עולה אוכל מחבק ויורד אליי זה מה שרציתי גם הכלא לא היה רחוק אם חיכיתי 3 חודשים מה זה לחכות עוד קצת רציתי רק לראות אותו לידי להיות זאת שלוקחת אין לי מקום לכתוב אני ימשיך באחר ..

מישהי ניסתה mama grow לנשירת שיער?

יכול להיות שהתיזמון של הביוץ משתנה מהריון להריון ?

בת חודש על הנקה מלאה הבטן נראת לי ממש ממש נפוחה, לא? מה דעתכן?