אני צריכה חיזוק.. אני בהריון חודש רביעי, אני והבן זוג שלי לא ביחד. סיפור אחרון אבל בסוף אני לבד הולכת לגדל את הילד, לא ככה חשבתי שהחיים שלי יראו. אני חייבת לציין שאני בחורה עם עבודה מסודרת ותואר אבל מרגישה שחרב עליי עולמי, אני מיום ראשון מרגישה תחושה של למה עשיתי את זה לעצמי? כאילו מה חשבתי לעצמי אני בחורה בת 28 , ולחוות הריון לבד זה קשה, אני אומנם לא לבד באמת אלא עם אמא שלי אבל עדיין זה לא כמו לחוות עם בן זוג, מרגישה שאני מסתכלת על המסך באולטראסאונד ואני לא מתחברת פשוט לתינוק חייבת לציין שזה רק מהשבוע האחרון ההרגשה הזאת, אבל ההרגשה הזאת של לחוות הכול לבד, אפילו בדברים הקטנים שאני תמיד דואגת לקחת את כל הויטמינים והכול מרגיש פשוט לבד אף אחד לא מתרגש מזה, האבא של התינוק נוכח בבדיקות וכאילו כמו מכונה רק מה שקשור לתינוק, אני מאוד רציתי את ההריון ואני והוא, כבר עברתי הפלה אחת והקושי שבא אחרי זה ריסק אותי ורק חיכיתי להריון הזה ושהוא בא זה מרגיש פשוט כאילו למה עשיתי את זה לעצמי

בן או בת?🥰

הגיוני שצירים מגיע עם לחץ של קקי?

חברות מי יכולה לתמוך ולהרגיע? לחוצה לקראת הלידה פליז רק מילים טובות ותומכות אתמול הייתי במיון ויש סיכוי שזה היה התקף חרדה אני רוצה מילים טובות ללידה 🙏🏻🙏🏻

תלמדו בנות לא מוותרים על מי שפיר❤️🙏🏼

שבוע 40+2, הריון ראשון. כל הלילה היו לי כמו זרמים חשמליים בבטן התחתונה והתקשויות של הבטן. לא כאבים חזקים, מאוד נסבלים. מהבוקר אין לי כלום.. עוד לא בדקו לי מחיקה של צוואר הרחם או פתיחה ויש לי תור לרופא רק מחר. כדאי ללכת לבדיקה כבר היום?