היי בנות, אשמח לפרוק קצת ולשמוע מה אתן עברתן אולי קצת יעודד אותי… יש לי תינוק קטן ממש שלא ככ מתחבר להנקה. רק מנסה לחבר אותו לשד והוא ישר צורח ובוכה ואני מוותרת מאוד מהר.. מאכילה אותו מטרנה והוא סבבה עם זה. כל פעם שנותנת לו מטרנה יש לי רגשות אשמה שמאוד קשה לי איתם. מרגישה שנכשלתי בקטע של ההנקה ומאכילה איתו במשהו שלא הכי בריא וטוב לו.. כמובן גם מקבלת תגובות מהסביבה שלא תורמות להרגשה. כולם מסביב לוחצים עלי שאני צריכה להניק ושזה הכי טוב בשביל התינוק… אני מנסה לשאוב כדי לתת לו לפחות קצת חלב אבל לא יוצא הרבה בכלל. ניסיתי לדבר עם יועצת הנקה (שגם לא הצליחה לחבר איתו לשד) ונאמר לי שאם לא הנקה אז לפחות לשאוב כל 3 שעות אבל אני פשוט לא מסוגלת ולא מצליחה להתמיד בזה ואין לי שמץ של מושג איך נשים אחרות עושות את זה… אני מוצאת את עצמי כל היום מתעסקת בתינוק או בסידור הבית כביסות אוכל עניינים ומנסה לתפוס פה ושם 10 דק שינה ולא מגיעה בכלל ללחשוב על לשאוב.. בקיצור כל העניין הזה כל כך מבאס אותי ואני מרגישה שכל היום אני חושבת רק על זה ומתבאסת כל פעם מחדש שצריכה להאכיל את התינוק…. אשמח לעידוד/טיפ מהניסיון שלכן או כל דבר אחר :)

היי אני חוזרת לעבודה בראשון לחודש, הבת שלי בת שבעה חודשים רגילה ללכת לישון בשמונה וחצי- תשע ולקום בתשע בבוקר. אני רוצה לנסות להקדים לה את זמן ההרדמות על מנת שתקום בשש בבוקר ויהיה לי זמן להיות איתה, להלביש ולחתל לפני שהמטפלת מגיעה. יש לכן רעיון איך עושים את זה?

איך סיפרתן לבעל על ההיריון? מחפשת רעיונות

בעלי ממש מתעקש שנלך השבת להורים שלו, שגרים רחוק מאיתנו ויש לו רק אחים בנים בני 20 אני אהיה שבוע 39 ומפחדת מה יקרה אם פתאום יהיו לי צירים או משהו כזה וממש מתפדחת… לא מרגישה שם הכי בנוח מה אתן מציעות?

כל יום אני קוראת ושומעת על הלידה השקטה את האמת אני מפחדת , למה זה קורה כאילו מה הסיבות שהנשים עוברות לידה שקטה ? כאילו יהיה משהו לא תקין בהריון או בעובר ??

מטרנה ar למסירה מרחובות