אני רוצה להעלות פה שיח אבל שיח שונה ובבקשה לא להכניס למה כן. למה בחרת *לא…

בלידה הראשונה סחטתי את החלב הראשוני ומיד אחרי זה הרגשתי שזה לא בשבילי משהו בי אמר לי שאני יודעת עד כמה זה בריא לתינוק, אבל לא בריא לי לנפש גם ככה הייתי נורא מבוהלת וקיבלתי חתיכת כאפה + דיכאון. אז החלטתי לוותר. עכשיו אני לקראת הלידה השנייה, לא פוסלת אבל גם לא באה עם תקווה שאתחבר לזה משהו בי פשוט לא מתחבר לרעיון.

בלידה הראשונה שלי לא הצלחתי להניק וויתרתי בלידה השנייה שלי שאבתי וזה עשה לי רע הייתי ממש בדיכאון והפסקתי וברגע שהפסקתי התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב❤️

סליחה על ההרגשה אבל הרגיש לי כמו פרה כזה

אני לפני לידה חמישית בכולם הנקתי ועכשיו פיתחתי סוג של אנטי לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל

עוד לפני הלידה הראשונה שלי, כשהייתי בהריון לא הצלחתי לתפוס את העניין שהתינוק יאכל מהחזה שלי. הרגיש לי לא הגיוני ולא הצלחתי להתחבר לרעיון . ישר אחרי הלידה לקחתי כדור מייבש חלב . לרגע לא מצטערת יחד עם זו בהריון הזה אני די רוצה לנסות . כל דבר בזמנו

אני אתן צד אחר... אני תמיד שילבתי 3 ילדים ושילבתי גם הנקה גם שאיבה וגם מטרנה. אבל הכי חשוב לזכור!!!!!!! שגם ילדים שגדלים על תמ'ל ( תחליף חלב אם) גדלים ילדים בריאים! אמא שלא רוצה להניק ומניקה "בכח" או "בגלל לחץ מהחברה" זה הכי גרוע זה יעשה לה נזק נפשי וזה לא יעשה טוב לתינוק/ת. כל בחירה היא בחירה טובה העיקר שהתינוק/ת יאכלו.

אצלי שני ילדים בחרתי שלא להניק אם לומר את האמת האקט עצמו די מגעיל אותי ואני לא מתחברת לזה ...

הנקתי בילדה הראשונה שלי. החוויה זכורה לי טראומטית ממש- כאב לי ממש, כולל סדקים וכל הכיף, הנקתי מצד אחד ושאבתי מצד שני כי היא לא הסתדרה עם התנוחה ומעל הכל- הרגשתי שאין לי זמן לנשום או להתאושש. היא או בכתה צרחותת או ינקה. ירדתי 16 קילו (בהריון עליתי 8 סך הכל) ולא הצלחתי לקחת שניה לעצמי. כמה שרצו לעזור מסביב- רק את יכולה להניק🤷‍♀️ בשני הילדים הבאים שילבתי לשבועיים שלושה ואחר כך רק תמ"ל. בהריון הזה (רביעי) מאודד רוצה לנסות שוב. באה לזה פחות לחוצה ויותר מודעת למה מחכה לי