בלידה הראשונה סחטתי את החלב הראשוני ומיד אחרי זה הרגשתי שזה לא בשבילי משהו בי אמר לי שאני יודעת עד כמה זה בריא לתינוק, אבל לא בריא לי לנפש גם ככה הייתי נורא מבוהלת וקיבלתי חתיכת כאפה + דיכאון. אז החלטתי לוותר. עכשיו אני לקראת הלידה השנייה, לא פוסלת אבל גם לא באה עם תקווה שאתחבר לזה משהו בי פשוט לא מתחבר לרעיון.

בלידה הראשונה שלי לא הצלחתי להניק וויתרתי בלידה השנייה שלי שאבתי וזה עשה לי רע הייתי ממש בדיכאון והפסקתי וברגע שהפסקתי התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב❤️

סליחה על ההרגשה אבל הרגיש לי כמו פרה כזה

אני לפני לידה חמישית בכולם הנקתי ועכשיו פיתחתי סוג של אנטי לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל