ואי היה לי ככה בהריון,בהתחלה של ההריון אהבתי אותו פיצוציםםםםםםם,לא משנה מסריח מזיע מעצבן לא מעצבן אני שרופה עליו קשות הוא רק זז ממני אני בוכה כאילו לא יודעת מה,ואז פתאום כמו בסוויץ הכל בו התחיל לעצבן אותי,איך שהוא מתלבש,איך שהוא שם גרביים על הרצפה,איך שהוא משאיר את הצלחת,איך שהוא אוכל,נושם,שם עליי את היד,פשוט הכללללללל עיצבן אותי אבל הכללללללל. מפה לשם ילדתי,עברו 3 דקות מאז שהתעוררתי מהרדמה(קיסרי חירום)התחלתי לבכות ולבקש שיבוא ולא רציתי שיעזוב,חזרה האהבה😂. לא אשקר אני שנה + אחרי לידה ועד היום יש דברים שמטריפים אותי בו אבל לרוב מצליחה להבליג,הרבה נשימות וריכוז בקטנה והכל מוש😂