יש פה כאלה שמתחרטות על זה שהפכו להיות אימהות ? מרגישות שהתפקיד גדול עליהן…

לא מתחרטת אבל מאתגר

לא מתחרטת, אבל כן יש ימים של הבנה שזה קשה ומאתגר וכמה קלים הדברים היו בעבר. דברים בנאליים כמו לצאת ולהתאמן מתי שבא לי לדוגמא- לצערי החצי השני שלי פעם בשבועיים בבית עקב שירות בכוחות הביטחון. אבל, להגיד שאני רוצה עוד מאה זה גם לא נכון…

זה הרגשה שבאה והולכת אחרי הלידה הראשונה זה היה שוק של פאק מה עשיתי לעצמי , מה היה רע לי קודם . הכל היה קשה ככ למרות שהוא היה כזה מתוק והביא לנו אור עצום . היתי צריכה זמן להתרגל. אחרי זה זה עובר מידי פעם מחשבות של איזה כיף לאלה שאין להם עדין ילדים ויכולים לעשות מה שהם רוצים ומצד שני מחשבות של אימלה איזה ברת מזל אני !! ילדים זה החיים ולמי שאין מפסיד. אני חושבת שזה בריא המחשבות האלה וזה לא עושה אותי אמא פחות טובה. עכשיו אני בהריון שני ואני במחשבות של איזה כיף לחוות הכל שוב ללמה עשיתי את זה לעצמי היה לי ככ קשה בפעם הראשונה ושוב חויה של הלידה. ומחשבות של יאלה שתבוא כבר לאמאאלה אני צריכה זמן

לא מתחרטת ולא רוצה עוד 100

חסרה תשובת ביניים בסקר 😅 אני ממש לא מתחרטת אבל גם מממממש לא רוצה עוד 100 זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים והכי מספק והכי מלא באושר והכי מעייף וזה לא קל לאף אחת, אל תאמיני לכל מה שאת רואה סביבך ברשתות הכל שקר - ילדים זה קשה!! אימהות זה מאתגר ברמות וזה בסדר שקשה לנו

בהתחלה אחרי הלידה היה לי קשה ברמותתת וחשבתי כאלה מחשבות אבל היום הילד בן 1.5 ואני מאוהבת ורוצה עוד נכון זה קשוח ברור למזלי יש לי המון עזרה מבעלי וכאילו אנחנו כבר בני 34 וזה השלב בחיים כאילו בסוף השנים הקשות תזכרי שהם ההתחלה אחכ הילד כבר כם חברים לא סופרים אותנו וחוזרים להיות כמו רווקים

לא מתחרטת בכלל אבל ממש לא רוצה עוד מאה 😅

תלוי יום יש ימים קשים ושאני ממש חושבת מה לי ולה. ויש ימים שאני מרגישה כזאת ברת מזל...