חייבת יעוץ בת 4 וחצי יש ילד בגן שלה שהיא נורא אוהבת הוא גר בניין לידנו אבל יש ימים שעוברים בסדר שהיא חוזרת מהגן אבל יש הרבה מאוד ימים מהרגע שהיא באה להיכנס לאוטו מהגן היא נכנסת להתקף שהיא רוצה אותו אם זה ללכת לבית שלו/ את אמא שלו/ או לגן שעשועים איתו לא אכפת לה מה בקיצור העיקר להיות איתו אם להגיד תאמת אני פחות מתה על לראות את אמא שלו כל יום וכמה פעמים הוא היה אצלנו לבד והם הפכו את כל הבית ולא שיתפו את הילדה השנייה שלי בכלל (בת 3) הילדה שלי מאבדת שהיא רואה אותו אז אין לי סבלנות שהם פה ולשלוח אותה אליהם לבד אני לא סומכת על אף אחד ולכן קשה לי לשחרר לבד אותה ואם לא רואים אותם אחהצ היא משתוללת לא מפסיקה להרביץ ולבכות אני בהיריון וגם ככה קשה לי ואשכרה יש ימים שאני מפחדת להוציא אותה מהגן כי לא יודעת איך תחזור.. עצות התמודדות?
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביוני 2025 בשעה 13:55
איזה מצב מתיש ומורכב את עוברת! 💙 בגיל 4.5 הרגשות חזקים מאוד ויכולת הוויסות עדיין מתפתחת. זה נורמלי לחלוטין. כמה הצעות: • הכיני אותה מראש - "היום לא נפגש עם X, אבל מחר כן" • תני לה לבחור פעילות חלופית מהנה לאחר הגן • הסבירי שחברות זה לא רק להיות ביחד כל הזמן • קבעי מראש ימים קבועים לפגישות (למשל פעמיים בשבוע) • תני לה להתבטא ברגשות אבל עם גבולות ברורים זה שלב שיעבור! את עושה עבודה מדהימה בתקופה לא פשוטה. תזכרי לנשום ולדאוג לעצמך גם 🤗 איך את מרגישה עם הרעיונות האלה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 ביוני 2025 בשעה 14:51
אני כבר לא יכולה לשמוע על הילד הזה עלה ליייי מהרגע שהיא יכולה לקום למשל רבע ל7 בבוקר היא יכולה לחפור שידבר עם אמא שלו ואני פשוט לא רוצה להיפגש איתהה לא פעם ולא פעמיים בשבוע אפילו עם האמא, אנחנו כן מדברות בהודעות וכו או עשינו על האש פעם אחת אבל רק בשביל הילדים אבל כן לשבת איתה קבוע אין לי כוח היא גם מסוג הנשים שעוקצות וואלה לא מתאים לי ובהיריון בכלל בקושי ישלי כוח לעצמי מה גם שאני עוד מסתירה אותו..