בחופש במלון בתל אביב אמא שלי שכנעה אותי לבוא, אני עם בעלי ילד בן חמש ותינוקת בת עשרה חודשים. בפועל מרגיש שהיא עם.עצמה, אמרה לי תבואי נעזור לך.. לא החזיקה את הבת שלי מעבר לשתי דקות (יש לה חרדת נטישה אבל עדיין לפחות לנסות) הגענו אמא שלי בברכה רק אחרי כמה שעות טובות באה להגיד לנו בכלל שלום. אחר כך ירדנו לארוחת ערב הגדול שלי התחיל לומר לי קר לי, הבאנו לוגקט, אני רואה שלא נוח לו שואלת מה איתו הוא עם הגקט קר לו ובאה להרגיש את המצב מרגישה כאילו עולה לו החום. לא הספקתי לאכול כלום עליתי איתו לחדר. כמובן שאמא שלי המשיכה כאילו הכל טוב, אחרי שעתיים שלחה לי הודעה מה איתו, וכמובן תמונות של קינוחים של חבל פספסת קינוחים. כל כל מקנא האמהות שיש להם עזרה של סבתא, עזרה אמיתית. אנחנו לא גרים באותה עיר אז חשבתי שאולי באמת תהיה איתם קצת.. אני גמורה ממש כל כך עייפה ומרגישה שלא נחתי לרגע מהלידה כי הם לא עוזבים אותי לשנייה, אן לי את האופציה בכלל לשים אותם אפה שהוא כדי לנוח פשוט סביב השעון לילה יום בנוסף לעבודה,בית ומה לא. מחכה שהקטנה תגדל כדי שאוכל לנשום קצת אויר גן חלמתי על משפחה גדולה אבל זה ממש בלתי אפשרי כאן עזרה מאף אחד.. משתמשת בביסיבטר וכאלה אבל זה ממה לא אותו הדבר הקטנה שלי פיצית ועם חרדת נטישה