כתבתי על זה בעבר - אני רוצה ילד נוסף ואחרון (יש לנו שלושה) בן הזוג שלי ממש לא. הוא מבחינתו סגר את הבאסטה. ולא מוכן לפתוח שוב נקודה. היום לקחנו את הילדים להסתובב בשדות החיטה והחמניות לפני החג וראינו חסידות עפות מעלינו צפונה. אני אומרת לילדים ״תראו חסידות!״ ולמדתי אותם שיר על חסידה. ואז אישי היקר אומר ״אמא אוהבת חסידות״ ומלטף לי את הבטן כאילו הייתי בהריון. מה??????!!!! הוא שפך עלי כל כך הרבה מילים כמה הוא שמח שזהו, ואין לו כוחות ומשאבים לעוד ילדים ועכשיו זה? אני אפילו לא מעיזה לשאול אותו על זה מתוך מחשבה שזה שוב יגרום לו להתקפד ולהכנס למגננות. אבל מה אני אמורה להסיק מזה?!?! אני יודעת שגברים לפעמים דבילים ופשוט לא מתכוונים לכלום. אבל אנחנו זוג שחי ממש בשלווה ובאהבה וזה הנושא היחידי שטעון ביננו לא יודעת אם יש פואנטה. סתם פורקת