היי הפוסט הזה מיועד במיוחד לנשים גיימריות או כאלה שמבינות.. אני ובעלי הכרנו דרך…

היי הפוסט הזה מיועד במיוחד לנשים גיימריות או כאלה שמבינות.. אני ובעלי הכרנו דרך משחק מחשב נשואים היום פלוס 1 הכל היה מוש מוש מוש שום תלונות הוא היה הגבר הכי הכי מושלם שיש , היינו משחקים ביחד מלא והוא לא ה יהיה יכול בלעדיי ברמה שהוא היה מעדיף לשחק איתי מאשר עם חברים שלו (הוא היה מסנן אותם) זה נראה כאילו מצאתי את הכפפה ליד שלי אבל אחרי הלידה…אני פשוט לבד בעלי משחק כל היום עם חברים שלו, לא מתייחס אליי בכלל, ואם אני קוראת לו לבוא לשחק איתי ולהיות איתי - כי בסופו שצ דבר אנחנו זוג נשוי שצריך להיות ביחד גם לפעמים או שהוא מצרף את חברים שלו!!! או שהוא משחק איתי חצי שעה גג והולך אליהם כל הזמן עם חברים שלו וכבר נמאס לי. אני לא מדברת על זה שהוא לא עוה כלום בבית!!!! הוא הפסיק לעשות דברים בבית לא עוזר לי עם הילד שלנו! כלום כל היום רק חברים מחשב חברים מחשב אפילו לאנשים זרים באינטרנט במשחקי מחשב הוא מתייחס יותר ולי נמאס!!!!! פשוט נמאס לי! כמה עוד אני יכולה להרגיש אופציה ז!!! כמה עוד אני יכולה לסבול לילות שלמים ללא אינטימיות או יחס בכללי!!!!!!!!! אני כבר נשברת ובוכה את חיי כל יום זהו פרקתי.
💬16 תגובות👍1 לייקים

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:44
בני כמה אתם ?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:46
30
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:47
אני חושבת שאתם צריכים להפסיק עם המשחקים האלה אולי זה יגרום יותר להתעסק בך ובילד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:48
היי - אני ובעלי גם גיימרים. מעבירים את הקונטרולר מיד ליד במשחקים כך שיש לי סיפור דומה לשלך מבחינת הפתיחה. מה שאת מתארת זה לא מצב נורמלי. שתינו הרי יודעות שיש פיתרונות לשחק ביחד גם שיש ילד. למשל כשיצא וויצ׳ר אני הייתי מניקה ובעלי היה מחזיק בקונטרולר והיינו מקבלים החלטות יחד. כך שאם רוצים זה אפשרי אז הבעיה לא בקטע טכני אלא בקטע ריגשי. אני לא יודעת איך הולך אצלכם הטיפול בתינוק אבל לפעמים גברים מרגישים מנותקים מהסיטואציה - ובורחים. כל אחד למקום שלו. במקרה שלכם זה משחקים. ולכן -
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:48
תראי אני הפסקתי מאז שיש לי ילד כן? אולי מידי פעח כשהוא ישן אני מרשה לעצמי אבל הוא? זה כמו דבק למחשב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:53
נראה לי שהפתרון הבלתי נמנע זה פשוט לשבת רגע לדבר. לשאול אותו בלי שיפוטיות - מה קורה איתו. להסביר לך את הקושי שלך. לא לבוא בטון מאשים - כי זה מעורר אנטגוניזם. אלא לציין שאת מתגעגעת. לזמן שלכם ולאינטימיות. להגיד שקשה לך לנהל את הבית לבד ואת התינוק. והאמת את לא רוצה ואי אפשר להמשיך ככה. ומה הוא מציע כפתרון? איך זה מרגיש אצלו? תני לו לדבר ובאמת תקשיבי למרות שאת מאוד טעונה. אז תציעי את הרעיונות שלך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:55
וכן - זה לגיטימי לדרוש גם שייתן לך את הזמן מחשב שלך ויבלה עם התינוק. ככה הם גם יצרו קשר בינהם, שלא כולל את אמא.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 במאי 2025 בשעה 17:59
יש הרבה אמהות ואבות שהמעבר להורות מאוד לא בא להם בטבעיות ורוצים בחזרה את החיים הקודמים ורק מנסים לברוח עד כמה שזה ילדותי. אולי זה מקרה כזה אני באמת לא מכירה אתכם. אבל זה המצב ואתם בזה ביחד והצעד הראשון זה בכלל להכיר בבעיה מצידו ואת תוכלי לראות את זה באור אחר ותחשבו על זה ביחד יש מי שממש עובר תקופת אבל בחודשים הראשונים אחרי לידה. גם גברים וגם נשים.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות