יש לי ילד בן שנתיים וחצי ועוד תינוק שנולד לפני חודשיים.. בעלי עצמאי אז רוב הנטל…

מישהי קיבלה דופסטון בטרימסטר שני ? שבוע 17 , יש דימומים חלשים מדי פעם ללא המטומה

עמה זמן לוקח לאמא להתאושש מלידה טיבעית?

היי האם מישהי תבעה פעם את הביטוח חובה שלה אחרי תאונת דרכים קלה ? על כאבים וכדומה , מישהי יצאה מחניה היופ ונכנסה בי בעוצמה אשמח להתייעץ ( גם בהריון )

תגידו לי איך אפשר לשחרר ולהיות רגועה? הימים היחידים שאני רגועה בהם זה הימים של הוסת ואז מתחיל אצלי טרלול לגבי ההריון בדיקות ביוץ, מתחילה לחפש סימנים אולי הפעם זה קורה כל הזמן במתח כל כמה דקות נכנסת לפורטי מחפשת אם למישהו פעם היה סימן כזה ואחרי זה היה הריון שיחות עם הגיפיטי ומה לאאאא איך משחרריםםםם

בהריון שבוע 31, אחרי קיסרי ראשון לפני 4 שנים, עם שיעול טורדני כמעט חודשיים, כל הבטן התחתונה נפולה עד הרגליים,בטן בצקתית מאוד, האם מישהי חוותה כזו תופעה? מה עושים מרגישה שלא יכולה לשבת כי זה לוחץ לי על הזרימת דם ברגליים הכובד של הבטן, לא יכולה לשכב בגלל הדיעול המציק..עומדת להשתגע! איך אפשר להחזיק בטן כזו כבדה כשהיא נפולה ככה עוד חודש ומשהו

אני כותבת ממקום קצת מבולבל ומבואס… אחותי בהריון בחודש חמישי(בלי עין הרע), ויש לה כבר ילדה בבית. היא בחרה להביא ילדים לבד, ואני באמת חושבת שהיא אמיצה ואלופה על זה. הקושי שלי הוא סביב מה שקורה במשפחה מאז. ההורים שלי מאוד מאוד נרתמים, עד כדי כך שהם ממש מגדלים את הילדה שלה בפועל ומתפעלים את הבית שלה(כביסות וניקיונות). עכשיו, כשהיא בהריון, הם גם לא נותנים לה לעשות כלום, לא בבית ולא עם הילדה. היא רוב הזמן נחה, והם לוקחים על עצמם הכול. מצד אחד! ברור לי שהיא במקום לא פשוט, ואני באמת לא שופטת. מצד שני! זה יוצר מצב שההורים שלי כמעט ולא פנויים לנכדים האחרים… והילדים שלי מרגישים את זה. יש תחושה לא נעימה במפגשים, ופחות כיף להגיע.(אנחנו מגיעים בסופ״ש וההורים שלי לא מצליחים להיות פנויים בכלל לילדים שלי) ניסיתי לדבר איתה על זה בעדינות, לבקש שלפחות כשכולנו יחד תעשה מאמץ להיות יותר עם הילדה, כדי לאזן קצת את הסיטואציה כאן. אבל היא מאוד נפגעה וכעסה. אמרה שאני לא מבינה מה זה לגדל לבד ושזה קשה מאוד (ואני מאמינה לה לגמרי). אני נשארתי עם תחושת פספוס, כי לא הייתה לי כוונה לפגוע, אלא באמת לשפר את האווירה ולשמור גם על ההורים שלי וגם על הילדים שלי. אני גם מרגישה שזה מעמיס מאוד על ההורים שלי, ושעם הלידה הקרובה זה רק ילך ויתעצם ואני קצת חוששת שאגיע למצב שלא נעים לי להגיע אליהם בכלל. איך הייתן מתמודדות עם סיטואציה כזו? האם לדבר שוב? לשחרר? להאיר את הסיטואציה מול ההורים שלי? אשמח לשמוע מה אתן חושבות 🙏