למה אף אחד לא מדבר על כמה קשה לעבוד בחודש תשיעי? לשבת רצוף יותר מחצי שעה זה קשה. כל רגע צריך פיפי. שלא נדבר על לעמוד בפקקים עם המכונית שזה כבר התעללות. לתת תשומת לב לאנשים בזמן שאת עייפה או רוצה רק להרים רגליים או כואבת לך הבטן או אלוהים יודע מה. בא לי לישון, להתרווח בספה ולצבור כוחות לעבודה הקשה שמחכה כשמגיע התינוק סתם תהייה שלי, פשוט נורא קשה להיות אישה בהריון ו״להמשיך כרגיל״ בחיים… ואני לא בן אדם שיוציא מחלה סתם ככה אבל אני ממש קרובה לזה
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2025 בשעה 13:31
וואו לגמרי מזדהה איתך, לא פשוט בכלל, אנחנו גיבורות 💪
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2025 בשעה 13:46
ממשששש קשה, הגב היה נשבר לי כל הזמן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2025 בשעה 13:49
אני כל הזמן אומרת את זה הציפייה מאיתנו כל כך לא שפויה אנחנו מביאות חיים לעולם ומתייחסים אלינו כאילו אנחנו ממליטות ביצה מזעזע שזה המצב שלנו במדינה הזאת ובמקום להתעסק בלשפר את הזכויות שלנו אנחנו עסוקות בלשרוד את היומיום
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2025 בשעה 14:58
תוציאי מחלה צריך להקשיב לגוף זה הכי חשוב בידיים מלאות🙏🏼❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

טוב אז סיפור הלידה שלי ככה התעוררתי ב5:15 בבוקר עם כאב בטן שגרם לי לרוץ לשירותים ולשלשל, בניגוב ראיתי קצת שאריות דם וחשבתי שדמיינתי אז חזרתי לישון ואמרתי אם זה דימום זה יתגבר בטח, אחרי כמה שניות הרגשתי שוב שאני צריכה שרותים ובניגוב היה ממש דם טרי, נבהלתי, הערתי את בעלי ואמרתי לו שהולכים למיון, אחרי כמה דקות שאני מתחילה להתארגן ליציאה פתאום התחילו לי כאבי מחזור שבאים והולכים וכל כמה דק' הכאב מתגבר ואז סוף סוף הבנתי מזה צירים.. סיימתי להתארגן ולהתאפר ויצאנו לבית חולים- שקרוב מרחק 10 דק' נסיעה- באוטובוס🤭🤭 בדרך תקפו אותי 3 צירים סבירים. הגענו לבית חולים הדסה עין כרם ולא היו חדרים פנויים במיון יולדות אז חיכיתי שינקו חדר שהרגע התפנה, עשו לי מוניטור והיו לי צירים סדירים וכואבים מאוד - אח''כ הבנתי שצירים בשכיבה הרבה יותר כואבים מבעמידה או בישיבה.. אמרו לי לחכות לבדיקת רופא והמתנתי הרבה זמן עד שהלכתי לשרותים וראיתי דימום מפחיד אז הראיתי לאחות והיא הכניסה אותי מהר לרופאה, הרופאה בדקה לי פתיחה ואני התפללתי שלפחות תהיה פתיחה 3 ויכניסו לחדר לידה להפתעתי היתה פתיחה של 7 והרופאה היתה בשוק שזה לידה ראשונה, אמרה לי מהר לחדר לידה, הגעתי לחדר לידה ולא יודעת מה קרה היום אבל לא היו חדרים פנויים! הרגשתי כאילו לא מתייחסים אליי בכלל בשום שלב! ואני מסתובבת עם צירים חזקים ומפחדת שאני אלד עוד שניה במסדרון.. אחרי בערך כמעט שעה התפנה חדר, נכנסתי ונזכרתי ששכחתי את הטנס צירים בבית 🤦 כשסוף סוף הגיעה מיילדת היא בדקה אותי והייתי בפתיחה 8 וחצי, ביקשתי שתיפקע לי את המים כי הרגשתי שזה מה שעיקב ואז התחילו צירים שראיתי כוכבים, אמרתי לא אכפת לי מה הפתיחה אני חייבת אפידורל, הגז צחוק רק הרדים אותי בין ציר לציר והבין הזה היה חצי דקה... אז לא עזר הרבה. קיבלתי אפידורל בפתיחה מלאה ומאז היתה לי חוויה חלומית מבחינת כאב אבל כל פעם שהגיע ציר לחצתי והיתה האטה בדופק לכן הלידה הסתיימה בוואקום ונקרעתי דרגה 2 מ2 הכיוונים ותפרו אותי שעה בכלל המקום הרגיש שהקרע הגיע אבל הכל היה שווה את התינוק המתוק הזה!
הריון ולידההריון ולידה
💬45 תגובות👍32 לייקים