לא יכולה לסבול את הגיסות שלי איך אתן מתמודדות איתן? לא יודעת אם זה ההורמונים…

היי בננות, צריכה בעיקר לפרוק ולשמוע את דעתכן! אני חודש וחצי אחרי לידה שלישית , שחיכיתי לה כל כך !!!! הזוגיות שלי ושל בעלי איומה . אנחנו רבים כמעט כל יום כל היום ! על הכל. הילדים הגדולים (שבעצמם קטנים בני 6 ו4) מבינים הכל ורואים אותנו רק רבים… גם בהריון רבנו 90% מההריון. עכשיו אני במצב שאני ממש מרגישה שהוא שונא אותי. שהוא לא אוהב אותי, שאלתי אותו הוא אמר שהוא אוהב אבל חד משמעית פחות מפעם - והטענה שאני הבאתי את זה על עצמי. הוא בכללי לדעתי לא גבר שמתאים לחיי משפחה וילדים.. מצד אחד הוא אבא מאוד טוב ומעניק לילדים מצד שני הוא יושב ומתלונן כמה החיים שלו בזבל שאין לו דקה לעצמו… רוב המריבות עכשיו אחרי הלידה מגיעות מהמקום שהוא ממש לא מבין אותי ! באמת שלא מבין בכלל בכלל!! שבוע אחרי הלידה היה לו אירוע של חבר - ואמרתי לו ממש קשה לי להישאר עם הילדים לבד ואני לא מרגישה טוב אבל תלך ותשתדל לחזור מהר, אז הוא טוען שכל דבר שהוא רוצה לעשות אני מוציאה לו מהאף ושאני מרוכזת בעצמי, עכשיו מה מרוכזת בעצמי? אני כל כולי לבית ולילדים. הרי הבקשות שלי ממנו זה כלפי הבית בלבד ! וזה תמיד מגיע למריבה. האוירה בבית מאוד לא טובה , כבר השבוע 3 פעמים הוא אמר שמבחינתו להתגרש - אבל הוא יודע שאני לא אשחרר אותו .. בכללי כל מריבה הוא ישר מעלה את המילה גירושין.. אני יושבת על הספה עכשיו ופשוט בוכה… איך זה שהפכתי אותו לאבא שוב והוא ככה מתנהג אליי? למה לא מגיע לי שיאהבו אותי ?????

חייבת להבין אם קרה למישהי ואם כן ממש אשמח לעצה טובה🙏 הבת שלי בת שנה וחודש, עד לפני שבועיים ישנה ממש טוב! לילות שלמים 13 שעות שינה ואם הייתה מתעוררת היינו קמים נותנים לה מוצץ וחוזרים למיטה שלנו. בשבועיים האחרונים כאילו הילדה השתנתה לגמרי!! היא מתעוררת בצרחות ולא מסתפקת במוצץ, היא רוצה שנחזיק לה את היד עד שהיא נרדמת. זה יכול לקחת שעה שלמה שאחד מאיתנו יושב ומלטף אותה. בהתחלה לא התנגדנו, זרמנו איתה. עכשיו בעלי כבר קצר, אומר שזה פינוק ושתבכה עד שתרדם. אני כמובן לא מסוגלת לשמוע אותה צורחת ככה אז אני קמה לשבת איתה הוא טוען שאני הורסת אותה ואני מרגילה אותה לידיים (להחזיק את היד) משהו שלא היה לפניכן!!! אני אבהיר שאיך שאני עוזבת לה את היד היא ישר צורחת, אפילו שאני עדין יושבת לידה.. הלכו לנו הלילות אנחנו שנינו עובדים מוקדם ואנחנו גמורים. לא מבינים מה קרה לילדה איך ככה השתנתה ברגע. אני אובדת עצות לא יודעת באיזה גישה לנקוט אם אני קמה אליה אני מרגישה שאני מפנקת אותה אם אני לא קמה אני מרגישה שאני נוטשת אותה מה עושים??