היי עשיתי העמסת סוכר והתוצאה הייתה מתחת לנורמה הנורמה זה 70, יצא לי 64 מזה…

רוצה רגע להתייעץ כי מצד אחד בחוסר אונים מצד שני מפחדת שמגזימה אבל אין לי שליטה אז ככה אני עם תינוקת בת 8 חודשים אני מאוד צמודה ומשתדלת להיות צמודה לסדר היום שלה כי אחרת השינה והכל משתבש נכון שלפעמים אין ברירה ויש מקרים שלא מסתדר אבל משתדלת מאוד שכן אנחנו כל שישי כמעט אצל ההורים שלו ומאז שהשבתות עלו בשעה ככה גם החזרה ואז הילדה או שמחזיקה את עצמה או שנירדמה שם לחצי שעה ואז כשחוזרים זה נמשך עד 11-12 בלילה ואני כולי מתוסכלת עצבנית ובוכה כי דואגת לה שגם תישן מספיק וגם לא ישתבש הסדר יום ובנוסף הזמן שהיא ישנה זה השעה שעתיים שלי עם בעלי מצד אחד אני אומרת אי אפשר לעצור את החיים ומידי פעם שישי לא בבית זה נחמד וכיף אבל השעות קשוחות ממש כי המשפחה שלו שומרת שבת עד שכולם חוזרים מבית הכנסת בקיצור כועסת על עצמי שאני מתבאסת ועצבנית על זה מפחדת בכלל לדעת איך תעבור חופשה ככה איך אתן שיחררתן מה עזר לכן?מה עזר לבייבי לישון יותר טוב בחוץ ?אני יוצאת איתה המון המון והיא לא תישן מעל שעה בעגלה

היי בננות מי שמאכילה נוטרילון ar בגלל ריפלוקס מה שילבתן לגזים?

תגידו יש פה בנות שלא חיסנו את התינוקות בחיסון המחומשת ובשאר כן חיסנו? אגב מה זה המחומשת הזה בדיוק איזה חיסונים זה כולל?

אני ובעלי התווכחנו קצת הבוקר והוא גרם לי ממש לבכות , כמובן שאני גם הורמונלית מההיריון, אבל המטרה הייתה לעשות עם הילדים משהו, אנחנו תכננו ללכת לגן חיות ובגלל הגשמים החזקים והבוץ ויתרנו על זה, אז חשבתי שהכי טוב שנלך לסרט, מצאתי סרט נחמד לילדים , טום וג׳רי- ובדקתי את השעות, פתאום בעלי אומר, אין טעם שנלך לסרט הזה כולנו ביחד, מה נעשה בסדר הזה של ילדים, אמרתי לו למה לא אחר כך נאכל גלידה יהיה נצבור איתם חוויות, ואז הוא אמר אז לא צריך שתבואי אני יכול לקחת אותם גם לבד, וזה ממש ביאס אותי, כי אני רוצה גם לחוות עם הילדים שלי להנות איתם אמר אפשר שאחד מאיתנו יקח אותם אין צורך שנלך כולנו, אז אמרתי אני לא יכולה לקחת את שניהם אני בהיריון וזה לא הכי נוח במיוחד שהבן שלי קצת מאתגר אם אצטרך שירותים וכאלה זה בעייתי ללכת עם שניהם. בקיצור התחלתי לבכות כי הרגשתי שאני לא רצויה, והתכנון היה שנלך ביחד זה חול המועד של סוכות והוא הוריד לי את כל החשק כמובן שאחר כך לא הפסקתי לבכות וכעסתי ואמרתי לו אתה לא רוצה שאבוא לא צריך אני לא יבוא, תלך אתה פעם הבאה תשקול מילים תקח אותם עכשיו לבד וכאלה והוא שאל שוב פעמיים אם אני רוצה לבוא ואמרתי שלא והם הלכו לבד ואני יושבת ולא מפסיקה לבכות! והבת שלי שואלת אמא למה את לא באה איתנו… וזה פשוט כיווץ אותי! למה גברים כאלה חסרי רגישות סליחה על החפירהההייתי חייבת לפרוק

אני ממש מפחדת אני שבוע 21+ היריון קודם היה לי צירים וכמעט ילדתי בשבוע 23 אבל הצליחו לעצור עכשיו שבוע 21+ ויש לי צירים אמרו לי לנוח מפחדת יש לי לפחות עוד שבועיים ואפשרי להציל תינוק מפחדת באלי כבר לעבור את השבועות החרדה שלי אני לא מסוגלת