אני חייבת לפרוק אין לי עם מי לדבר נראלי רק אני שונאת ללכת להורים שלי כל פעם שאני הולכת לשם חוזרת הביתה בוכה ובעצבים ונודרת שאני לא אחזור שם וכל פעם אותן סיפור והם גרים יחסית רחוק ממני וגם אין לי לאן ללכת חוץ מהם ותמיד משעמם לי בבית לא מכירה אף אחד אולי אני מגזימה לא יודעת באמת לא יודעת אוףף זה כואבבב זה לא רק הקטע הזה פשוט יש מליון ואחד קטעים אבל זה אחד הקטעים לפני כמה ימים היתי אצלהם בערב ואז אמא שלי בקשה שהיא רוצה לקלח התינוק שלי אמרתי לא כי אני עוד מעט הולכת הביתה וקר והיה רוח חזקה בחוץ כמה דקות הוא עשה קקי אז רציתי לשטוף לו ובקשתי ממנה כי היתי עם חולצה ארוכה וקשה לי להוריד ואז מה היא עשתה התחילה לשים מים על הפנים שלו ועל הראש ואמרתי לה לא לעשות את זה קר בחוץ והוא עכשיו יהיה עוד יותר חולה וגם כך הוא היה משתעל ואז אמרה לי לא יקרה שום דבר והתעצבנתי מחוסר אחריות והלכתי הביתה ולא דיברתי איתה תגידו לי אני מגזימה? פשוט לא יודעתתת כבר מיואשתתת מהם אוף

תגידו באיזה שבוע מומלץ לספר בעבודה על ההריון?

בנות הקאתי פעמיים שבוע 16 מגרנה חזקה ואני ממש חלשה במיטה מה לעשות??🥹🥹

רוצה לפגוש מחר את המשפחה ושתיים מהמשפחה שלי עובדות במערכת הבריאות… אחת מהן פינתה חולת קורונה למיון אתמול והייתה הכי כנה וסיפרה לי (ממש הערכתי את זה), היא הייתה עם מסיכה אבל החולה לא היא לא טיפלה בה או משהו רק פינתה אותה אני שבוע 33 הייתן באות לארוחה מחר? זה גם יום הולדת ואני רוצה לכבד אבל יש לי חשש הכי קטן בעולם אני גם ג׳רמופובית (פוחדת מחיידקים ומחלות) מה אומרות…

על מה קיבלתם שמירת הריון?