אשמח לשתף ולהתייעץ.. המתוקונת בת 11 חודשים. היא הרבה בתנועה אז מוציאה אנרגיה. אני מרגישה שאולי אני צריכה לתת לה יותר אוכל ״ביניים״ כי בשבוע וחצי האחרונים היא התחיל לקום בחמש בבוקר לאוכל.. מה שלא קרה לאחרונה.. א השאלה התחתונה אתן מביאות אוכל ביניים? מה קורה אצלכן מלבד הארוחות הקבועןת? תודה

שבוע 22 ואני מרגישה שהבטן שלי ענקיתתת עזבו את זה שהיא יצאה בשלב ממש מוקדם ובלטה כבר ממזמן ואני רואה חברות או נשים גם בשבוע הזה עם בטן הרבה יותר קטנה וזה נראה שאני בשבוע הרבה יותר מתקדם ואני כולי קטנה ורק הבטן ענקית וזה מכבידדדד עלייייי ולא נוח לי לא בישיבה לא בשכיבה אוףףף מה יהיה בחודשים יותר מתקדמים

תינוק בן 3 וחצי חודשיים שכואבות לו החניכיים הוא לא ישן טוב וגם לא אוכל טוב מישהי יודעת איל ניתן להקל עליו ומה עושים?

איזה סימנים היה לכן לפני שילדתן????? אני מרגישה שזה קרוב ממש ! שבוע 36

מתי גיל השנתיים המקולל הזה חולף? אני מותשת ממלחמות

אמאאאא אני כותבת פה כדי לא להתפוצץ מעצבים מצד שני בא לי לצחוק צחוק ענק חמותי אישה קרה. הדבר היחיד שמעניין אותה זה הטיסות והתענוגות שלה. כיוצא מכך היא לא מתעניינת בילדים ובנכדים שלה. הבן שלנו בן שנה וחודשיים. אין לה מושג מה קורה איתנו. לא יודעת לגבי שיניים, התפתחות, אוכל, שגרת יום, כלום!!! וזה גם לא מעניין אותה. אם לא נתראה חודשיים סביר שלא נשמע ממנה. פעם הייתי טורחת, משקיעה בה, מביעה עניין. וואלה? הבנתי שאנחנו לא מעניינים אותה ועשיתי שינוי בהתייחסות שלי כלפיה. (עובדת בונוס לכיף: 3 שבועות אחרי שילדתי היא באה ״לבקר״, פעם ראשונה ואחרונה שהייתה אצלנו, עם צלחת חד פעמית שכללה שתי בננות, שני תפוחים וכמה חטיפי אנרגיה. עשתה תמונה עם הילד וברחה😻) אממה? היא לא רק לא עוזרת, היא גם מעיקה. אנחנו גרים ברעננה, היא גרה ברמת גן. כל פעם שאנחנו מתראים היא טוענת שהיא רוצה לעזור לי ושאביא את הילד אליה אבל להיות לבד איתו! שאני אלך להעסיק את עצמי כמה שעות בקניון (למרות שאין לי מה לעשות שם). אמרתי לה בשיא הכנות שהוא לא מכיר אותה ולא מתאים שישאר אצלה לבד בבום. לפני חודש היא לקחה אותו בידיים והוא צרח מבכי. היא זרה לו. חוץ מזה לא הבנתי למה היא לא רוצה שאני אנכח אצלה אם אני מביאה את הילד אליה. הזיה. אמרתי לה: את מוזמנת אלינו, הדלת שלנו פתוחה תמיד. הכי טוב להכיר את הילד בסביבה הטבעית שלו, איפה שנוח לו. את בפנסיה אז בטח יהיה לך קל למצוא יום. היא עונה: אין לי כוח לנסוע שעה אליכם. אני מאוד עסוקה בפילאטיס ועם חברות(!) תביאי אותו אליי. מה שהיא מציעה זו לא עזרה, זה עול. להעיר את הילד בבוקר ולעשות נסיעה של שעה לכיוון ואז להעלם לקניון כדי שהם יוכלו להיות לבד!!! זה גוזל ממני יום שלם ולא משרת שום מטרה. אפילו מעליב. כאילו אין לי מה לעשות בחיים. והשיא? היא שאלה אותי אם אצל אמא שלי אני משאירה אותו. מה זה עניינך????? ההורים שלי עוזרים לנו המון בהכל והיא אפילו לא מתעניינת אם אני מסתדרת כשבעלי טס מהעבודה ואני לבד. מי שרוצה לראות את הילד שלי יעשה מאמצים ויבוא אליי. היא לא מעוניינת לראות את הילד אם זה לא אצלה. לא מוכנה להגיע לבית שלנו. נראה אם הילד יתעניין בה כשיגדל. אחחח איזה עצוב. לא לכל אחד מגיע להקרא סבא וסבתא. עמדתו של בעלי לגמרי איתי, הוא גם אומר לה כל הזמן שמה שהיא מציעה ממש הזוי ושאם היא רוצה היא מוזמנת אלינו.