זה נשמע קצת כמו דכאון לא מגיע לילד ולא לך להרגיש ככה תקחי לך יום תעשי דברים שיעשו לך טוב תמלאי את הנפש

הבכי הוא ממש קשה להכלה ומובן למה אחרי שעתיים של בכי את עומדת להתחרפן.. המחשבות הקשות יכולות להיות קשורות לדיכאון אחרי לידה אבל גם לא בהכרח כי אין קשה כמו עייפות מצטברת וילד בוכה ביחד. יכולה להגיד שהבן שלי גם לא אוהב לישון ואני הגעתי להרבה קצוות בעקבות זה וזה כל כך מובן וחבל על השיפוט כלפי עצמך ❤️ שלב שיעבור ותראי אם את יכולה אולי לצאת לטיול איתו או לשים לך באוזניה שיר שעושה לך טוב ואז הוא ירגיש אותך רגועה וירגע

אהובה קודם כל הרבה חוות את מה שאת חווה. אני בעצמי הרגשתי תחושות כאלה קשות בכל פעם שהיה לי קשה עם הילד. דבר שני תנסי להבין למה הוא לא נרדם, רעב? טיטול נקי? חם לו? קר לו? טיול בעגלה אם את יכולה זו אופציה טובה. ואולי בכלל הוא עדיין לא עייף ואת סתם מענה את עצמך, תנסי שוב עוד רבע שעה.

אחותי בכי וחוסר שינה זה קשוח את לא אמא רעה ולא כלום ולא מקוללת!!! מה את חושבת שלא הרבה עוברות את זה? אתם חייבים לשנות גישה שניכם קודם כל כל פעם מישהו אחר מרדים ואין להישבר באמצע ואם מרדימים מגיעים לחדר בצורה נוחה זא עם הכנה נפשית שלא משנה אתם עם הילד ועוזרים לו להרדם אתם חייבים לבוא בבטחון ולא ב״ אלוהים אחן לי כח״ וכאלה שיבכה זה בסדר גמורר תחבקי אותו תשירי לו שיר ושנרגע למיטה אצלי לקח לו שעה של בכי היה גם מקיא ובסוף נרדם ואז אחרי כמה ימים הוא הבין שאין לצאת מהחדר אין להחליף בין ההורים אין אני איתו עכשיו ואני אעזור לו ואחרי כמה ימים זה באמת השתפר ממש! מבחינת זמן השינה זה צריך להיות אוכל מקלחת ולישון כל השלב של האיזור של השינה צריך להיות רגוע בלי צחוקים וכאלה להרגיע את האוירה לעייף את הילד לסגור את כל האורות בחדר