אני שבועיים אחרי לידה ואני ובעלי גרים אצל אימי ובן זוגה. בימים הראשונים אחרי הלידה בעלי היה מחליף לתינוק חיתולים וכזה מביא אותו אליי כדי שאני אניק איתו אני מעריכה את זה אבל מצד שני מן הסתם שהוא צריך לעשות את זה אני ממש אחרי לידה! אחרי זה כשחזרנו לבית של אמא שלי ,הוא התחיל יותר להזניח כזה ,נותן לי יותר לקום בלילות ,לא מתעניין בשלומי יותר מדי אם אכלתי וכזה אהה וגם כשאמרתי לו שאני רוצה שיקנה דברים שאני רוצה להכין ולאכול הוא היה אומר לי תכיני את מה שאמך מכינה הרי לא חסר לך כלום ,עכשיו מה הקשר אני רוצה לאכול את האוכל שאני רוצה לאכול לא רוצה להיות תלויה באמי ככה! חוץ מזה אני לא אוכלת כל דבר שהיא מכינה כי אני לא אוהבת את איך שהיא מכינה כנראה שזה נשאר כך מההריון… ומעבר לזה כל פעם שבעלי חוזר מעבודה הוא פשוט נרדם !! אני כל היום בבית עם עוד פעוט בן שנתיים (הוא לא במעון) וזה מאוד קשה!! והביל חוזר מהעבודה ואיפה מקלחות ממש לא הוא פשוט נוחת לישון!! זה מעצבן כי בקושי יוצא לנו לדבר גם ככה הוא חוזר מאוחר לבית אז למה לא לפחות לדבר איתי להתעניין בשלומי והעיקר יןצא פים בשבוע עם חברים עד מאולר ( 3-4 לפנות בוקר ) גם כשיש לו עבודה ! ודיברנו על זה עמה פעמים בעבר כי כך הוא היה מהיום הראשון שהתחתנו אז כששאלתי אותו שוב איך זה שיש לן אנרגיות לחברים ולי לא אז החצוף הזה עונה ליי שזה בגלל שבבית אין אטרקציות והכל משעמם כזה חצוףףףף!! למה אני נהנית כל היום לרדוף ולטפל בפעוט ובתינוק! אמרתי לו אז שיזום אטרקציות איתי וואי הוא מעצבן אותי פשוט ! וככה כל יום כמעט אני מעירה אותו אפילו לאכול -יש לציין שהוא לא עובד בעבודה פיזית אלא על מחשב אז ממה אתה מתעייף! אני עבדתי ב2 ההריונות עד הלידה ולא הייתי גמורה ככה -הייתי חוזרת לבית ומבשלת ומנסה לקבוע איתו יציאות דיייייי זה לא הגיוני שאני צעירה אבל מרגישה איתו כל כך זקנה