היי לכולם באלי טיפה לפרוק כי באמת שאין לי למי … בעלי לא מסוגלת לשתף וגם כזה שניסיתי פחות צולח שבועים וחצי אחרי לידה ואני פשוט בדיכאון אבל מזאת אומרת דיכאון אני כן חושבת על דברים רעים ( באלי למות עצובה באלי לבכות ) מבינה הורמונים אבל תמיד שמשהו לא בסדר תמיד בורחת למחשבות שדי אוף אלוהים קח אותי כבר ושאני בפועלה ושמח לא חושבת על כלום אבל יורדת להרבה מצבים שלא כיף ודכדוך סתם היה לי שיחה עם בעלי על מה שאני לא מצליחה מבחינת עבודה ואמר לי תאמיני בעצמך ואני בן אדם שמוותר ותמיד אומרת אני לא יצליח אחרים כן ואני לא ממש באסה על המחשבה הדיכאון לא עוזב אותי