וואי אחותי חיבוק אני עם סימפיזיוליזיס בשמירה מרוב שהמצב שלי גרוע ואני לא יודעת איך את.שורדת חיבוק ענקק

וואו נשמה, קשוח מאוד לא פשוט בכלל. כל הכבוד לך שאת מתמודדת וקמה ועושה בשביל הילדים. מבינה אותך עם הכאב, אז קודם כל תורידי מעצמך מה שאפשר על תשקיעי בדברים מסויימים שחררי כל דבר שיוריד עומס ובאמת אולי לנסות לבקש שמירת הריון או ימי מחלה. או אפילו לקחת כמה ימים מחלה להתאושש ולהתחזק. תחזיקי מעמד בסוף תלדי תינוק/ת מתוק וזה שווה הכול וכל הכאב יעבור וכבר תשכחי מהסבל ותקבלי כוחות חדשים שלא ידעת שקיימים בך, אמא אלופה ❤️

ואו, קודם כל חיבוק שאפו שאת בכלל עומדת על הרגליים ומתפקדת! היה לי סימפיולוזיס בהריון הראשון וזה סיוט, לא סתם מקבלים על זה שמירה ואף יש מצבים שהאישה מתניידת בכיסא גלגלים זה באמת משבית! סליחה על הבוטות , אבל מקרים כאלה מקפיצים לי את הפיוז.. בעלך לא אמור ל"עזור" ובטח לא רק פה ושם ולהתעלם מהמצב שלך אלא להיות שותף פעיל, להוריד ממך עומס איפה ומתי שאפשר, אלו ילדים שלו, המשפחה שלו, בית שהוא חי וגר בו.. מניחה שהוא עובד ועדיין, גם את! בנוסף לעבודה כל משק הבית וגידול הילדים עלייך וכללל זה תוך כדי הריון עם כאבי תופת, בלי עזרה חיצונית מהמשפחה שלך, לא הגיוני בכלל. אמא צריכה לתפקד ואבא לא פחות! איך לא תקרסי פיזית?! וברור שזה ישפיע על מצבך הנפשי ובסוף יצא על מי שאת הכי לא רוצה ואלו הילדים שהכי לא מגיע להם.. ולכן לדעתי תעשי לו שיחת ניעור עם הסבר על המצב שלך שאולי הוא לא קלט או לא הבין עד עכשיו..